ויקהל עליהם קרח. בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת, כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת, לוֹ הַמַּלְכוּת וּלְאָחִיו הַכְּהֻנָּה" עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ כֻלָּם (מדרש תנחומא קרח ז' – רש"י במדבר טז:יט): חז"ל מספרים לנו שקרח השתמש בליצנות כדי להתווכח עם משה. [...]
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו:לט) השבוע שוחחתי עם אחד מחברי בית הכנסת, והשיחה עברה לעיסוק בנטייה אנושית נפוצה: כשדברים משתבשים, אנחנו מיד שמים לב ומתלוננים. אבל כשהכול הולך כמו שצריך, אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו ומניחים ש"ככה זה אמור להיות." כולנו יודעים שזה לא ריאלי לצפות שהחיים תמיד ילכו בדיוק כפי שאנחנו רוצים. ועם זאת, רבים [...]
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃(במדבר יב:ג) כיצד יכול היה משה רבינו לכתוב על עצמו בתורה שהוא ענו מאד מכל האדם? האם אין זו סתירה מוחלטת לענווה? בחג השבועות חגגנו את קבלת התורה. אמר רב יוסף (פסחים סח:ב): " אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא!" (כלומר, אלמלא התורה, [...]
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ..." (שמות לד:כב) חג הפסח נקרא על שם קרבן הפסח. חג הסוכות נקרא על שם מצוות הסוכה. אך שמו של חג השבועות, על פניו, נראה כבעל קשר מועט לתורה, לביכורים או לשתי הלחם שהובאו בבית המקדש. מדוע נקרא בשם כה משונה? ההסבר הנפוץ הוא שאנו חוגגים את שבעת השבועות של ההכנה שמגיעים [...]
"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד־כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו׃" (במדבר ד:ו) התורה מספרת לנו שכל כלי המשכן נעטפו בתכלת מבפנים וב'עור תחש' מבחוץ. היוצא מן הכלל היחיד היה הארון, שנעטף בהיפך – עור תחש מבפנים ותכלת מבחוץ. מהי הסיבה לשינוי? חז"ל מסבירים שאנו מניחים תכלת בציצית משום שהיא דומה לים, הים דומה לרקיע, [...]
ופניתי אליכם (ויקרא כו:ט) וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם (ויקרא כו:יז) אחת המתנות הגדולות ביותר שאדם יכול לקבל היא זמן פנוי. הוא מעניק לנו את ההזדמנות היקרה להתנדב בעבודת ה' שלנו. החידושי הרי"ם מציע הסבר נפלא על הברכה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (ויקרא כ"ו, ט'). הוא אומר שפירוש הדבר הוא שהקב"ה ייתן לנו זמן – ויברך אותנו בהצלחה באופן [...]
"אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם..." (ויקרא כא:יז) "כׇּל־אִישׁ אֲשֶׁר מום בו" (שם כא:כא) כולם יודעים היטב שהחפץ חיים זצ"ל זכה להאריך ימים עד גיל מופלג, לתוך שנות התשעים לחייו. כמו כן, ידוע שביום הולדתו השמונים הוא ערך חגיגת יום הולדת. כששאלו אותו מדוע הוא חוגג, הסביר שהוא היה זהיר כל כך שלא לדבר לשון הרע, ולכן [...]
דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם׃ (ויקרא יט:ב) מדוע היה צורך לכנס את כל כלל ישראל יחד רק כדי לשמוע את הדברים הללו? מה כל כך חשוב בפרשה זו, עד שהיא חייבת להיאמר דווקא אל כל עדת בני ישראל? לאחר שהתכנסו, המצווה הראשונה שהם קיבלו הייתה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ” בדרך [...]
מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, כמו שכתוב, "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' --חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (תהילים לב:י) [...]
יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם׃ (ויקרא י:ט) חז"ל מביאים משל כדי להסביר כיצד אנו יודעים מדוע מתו בני אהרן: מלך ראה ששומרו פתח את דלת אוצר המלך, ולכן הוציאו להורג. כאשר מינה המלך שומר חדש, נתן לו הוראה ברורה אחת: "לעולם אל תפתח את דלת אוצר [...]
