יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ (ישעיהו א:ג)

בהפטרת השבוע הנביא מתלונן שאף על פי שהחמור מכיר את אבוס בעליו, כלל ישראל אינם מכירים את ה’. שואלים בעלי המוסר, מה ההגיון להשוואה כזו? אנשים הולכים לאוניברסיטה, לומדים פילוסופיה ומדעים, ועדיין לא בטוחים אם יש אלוקים. ואילו חמור מטבעו יודע היכן האבוס שלו. הם מסבירים שהטבע הזה קיים גם בבני אדם. בדיוק כמו שאברהם אבינו השתמש בחוש הטבעי שלו כדי להגיע למסקנה שה’ קיים, כך גם כל מי שישר עם עצמו יכול להגיע לאותה מסקנה. הסיבה שזה לא קורה כל כך היא כי לאנשים יש סדרי עדיפויות משלהם, שמתנגשים עם המסקנה הטבעית.

למרות שהמסר הזה תמיד רלוונטי, אני מאמין שזה אפילו יותר נכון השנה. אנחנו לא צריכים לחזור אחורה בהיסטוריה כדי לראות את החורבן והישועה מאת ה’, מכיוון שאנו חיים במצב כזה כיום. הזכרתי בעבר בנוגע לניסיון התקיפה האיראני של מוצאי שבת, 6 בניסן/13 באפריל, מומחים צבאיים מעריכים שכמעט בלתי אפשרי שכל אותם טילים ומזל”טים שוגרו לעבר ישראל מבלי שנפגענו, ובכל זאת יצאנו ללא פגע.

אבל עם אירועי ה-7 באוקטובר, שמחת תורה, כשלון מוחלט של כל מערכות ההגנה המרובות נראה לי לא סביר באותה מידה. איזו מסקנה נוכל להסיק מזה?

תופעה זו של קיומנו הלא בטוח במזרח התיכון קיימת מאז 1948. קיומנו היה נס אחד אחרי השני – אפילו עד היום. שמעתי שבאקדמיה הצבאית היוקרתית של ווסט פוינט, שם מלמדים כישורי מלחמה מכל מלחמות העולם, אבל לא נלמדת אף אחת מהמלחמות שבהן מעורבת ישראל. למרות שלא אימתתי זאת, לפי הדיווחים כשנשאלו בנושא זה, תגובת האקדמיה הייתה שהמלחמות עם ישראל לא פעלו על פי החוקים והגורמים של מלחמות אחרות. לכן אין אסטרטגיה צבאית שאפשר ללמוד מהמלחמות הללו.

כשאנו יושבים השנה, בין לקראת תשעה באב, ובין בתשעה באב עצמו, אנו מתאבלים איך יכול להיות שהיהודים מלפני אלפיים שנה התנתקו מה’? איך יכלו שלא להאמין, כשניסים יומיומיים התרחשו בבית המקדש? אני תוהה גם לגבי היהודים בארץ ישראל בתקופת השמיטה. כל ישראל ראו בבירור את יד ה’ פועלת כשהם קבלו יבול שופע בשנה השישית שהספיקה אז עד השנה השמינית. ובכל זאת הם הפסיקו לשמור שמיטה מסיבות כלכליות! למרבה הצער, במצוקתנו הנוכחית, השאלה היא לא מההיסטוריה, אלא אחרי כל הניסים שראינו מאז שמחת תורה, איך נוכל להישאר מנותקים, ולא תעלה האמונה שלנו בה’ לרמה הגבוהה ביותר?

יש לנו אותם חושים טבעיים כמו לאברהם. בנוסף, יש לנו נתונים סטטיסטיים של היום שמביאים אותנו למסקנה המשכנעת שה’ מנהל את העולם. יהי רצון שנזכה לכך שהשנה נממש את ביאת הגואל, שיבוא כאשר נכיר בכך שרק ה’ הוא שמנהל את העולם ולא אנחנו ולא מנהיגי העולם עם התוכניות הקטנטנות שלהם.