“לשנה הבאה בירושלים” (הגדה)

בליל הסדר מחלקים את ה”הלל” לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?!

הלבוש והגר”א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל הסדר. החלק הראשון, שאנו אומרים במגיד, קשור בכך שיצאנו מעבדות במצרים לגאולה. החלק השני, אומרים לאחר הסעודה, כאשר סיימנו לאכול את המצות, כלומר לאחר יציאת מצרים. אז אנחנו מראים את האמונה שלנו בגאולה העתידית. הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון, מציין (מבוסס על הגר”א במעשה רב), שאף על פי שאנו נוהגים לאכול את המצה לפני חצות, לא צריכים לומר את (החלק השני) של ההלל לפני חצות הלילה משום שהוא מתייחס לגאולה העתידית ולא ליציאת מצרים.

אני מאמין שאף שזה מובן מאליו, עדיין חשוב להזכיר, שדווקא בליל הסדר, שבו אנו חיים מחדש את יציאת מצרים ומרעננים את מאגר האמונה והביטחון שלנו, אז אנו מסתכלים על חיינו (הציבוריים והאישיים כאחד), ומתפללים לגאולה השלמה בקריאת שאר ההלל. זה בגלל אמונה חדשה זו שאנו יכולים כעת לצפות לזכות בגאולה. כפי שחוזר על עצמו לאורך סיפור יציאת מצרים, מכיוון שכלל ישראל האמינו בה’, הם זכו לגאולה.

כך גם בלילה המבשר טובות הזה נוכל ליצור את המציאות שתביא לגאולה. אנו שואבים מההתלהבות שלנו כדי להעלות את רמת האמונה שלנו, עד שמגיעים למצב שאנחנו כמעט מרגישים שהמשיח נמצא ממש איתנו בסדר שלנו. מנהג קבוע בבית הוריי היה שכשפותחים את הדלת בכוס החמישית לאליהו שיכנס, שמישהו היה עומד שם, מחופש לשחק את התפקיד! אני מאמין ששיאו של רעיון זה מודגש במנהגנו כאשר הולכים לישון לאחר הסדר. יש פוסקים שאומרים שמצמצמים את קריאת שמע שנאמרו לפני השינה, כי זה “ליל שמורים” – לילה שאנו מוגנים על ידי ה’. לכולנו היו לילות ללא שינה בגלל דאגות שיש לנו. עם זאת, בליל הסדר, אנחנו מצהירים שאנחנו מאמינים שאין לנו ממה לפחד וישנים כמו תינוק (אולי גם שתיית ארבע כוסות יין עוזרת).

כך גם הריקודים שרבים עושים בסיום הסדר, עם שירת המילים “לשנה הבאה בירושלים”, יביאו אותנו לשלב הבא של הציפייה. שנזכה השנה להביא את האמונה הזאת לידי מימוש, ונגשים את הכוס החמישית.