אמר רבי יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול (שם כב) שני העומר לאחד. קרבנו כפול (במדבר כח ט) וביום השבת שני כבשים. עונשה כפול (שמות לא יד) מחלליה מות יומת. שכרה כפול (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה’ מכובד. אזהרותיה כפולות זכור ושמור. מזמורו כפול מזמור שיר ליום השבת. (מדרש תהילים צב)

השנה חל חג השבועות בערב שבת ויום קבלת התורה הוא בשבת עצמה, כפי שהיה כאשר ניתנה התורה למשה רבנו לפני למעלה מ3300 שנה (עיין במגן אברהם). בחג השבועות מקריבים מנחת שתי הלחם. זה מזכיר לנו את שתי הלחם שיש לנו בכל סעודת שבת. האם באמת יש קשר ביניהם? ברצוני לשתף אתכם באופן בו  הרב לייבל איגר מקשר בין השניים.

הגמרא אומרת “דאמר ר’ שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב”ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו” (ביצה טז:א),

ורש”י מסביר, “נשמה יתירה – רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרוחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו”.

הרעיון הזה, שהנשמה היתרה היא כדישנוכל להתענג מכמות גדולה יותר של אכילה ושתייה, נראה קצת תמוה, כי אנחנו יודעים שהדרך הנכונה לשרת את ה’ היא לא להנות יותר מדי מגשמיות, אלא רק מה שצריכים. אם כן, למה בשבת, היום הקדוש ביותר בשבוע, אנחנו חייבים להתענג?

המדרש אומר, “אמרה שבת לפני הקב”ה, רבונו של עולם, לכולם יש בן זוג, ולי אין בן זוג, שכל ששת ימי המעשה מתחלקים לזוגות, ורק לי אין בן זוג. אמר לה הקב”ה: כנסת ישראל היא בן זוגך”.

ברצוני להציע הבנה אפשרית למדרש הזה. העולם הזה מורכב מדברים טובים ורעים כאחד, ושני הפכים אלו קיימים בכל היבט של החיים – על כל דבר טוב שברא ה’, הוא ברא את השווה וההפוך שלו כדי לשמור על האיזון בעולם. הברכה של שבת היא ששני הצדדים טובים, כלומר גם השליליים הופכים לחיוביים. זו התפיסה שמסביר הרבי לייבל איגר מדוע כל הדברים בשבת הם כפולים (ראה מדרש לעיל).

הנישואים למופת הם נישואי כלל ישראל והשבת. אנחנו, כלל ישראל, הם אלה שמשתמשים בשבת בצד השלילי (הגשמי), שיחד עם השבת, הופך אותו לחיובי. בכך נוכל להבין גם מדוע ניתנה התורה בשבת עצמה. כי בתורה יש רק טוב, ואם משהו נראה שלילי זה רק בגלל שאנשים מעוותים את התורה.

לכן, כשחל שבועות כמו השנה, יש לנו “שבת כפולה”: השבת של שבועות ואחריה השבת עצמה (בחוץ לישראל שבת היא גם היום השני של שבועות). יש לנו את לחם המשנה של שבת ושתי הלחם של שבועות יחד. זה נותן לנו הזדמנות לעלות לרמה שאינה ניתנת להשגה בזמנים אחרים. הגמרא אומרת, “אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים” (שבת קיח:ב). אולי אם נעשה כמיטב יכולתנו לנצל את ההיבטים הטובים של היומיים האלה – קבלת התורה ושבת עצמה – על ידי הכפלת החיוביות שלנו ועל ידי עשיית הכל לשם שמים, נוכל לזכות לקבל את המשיח בקרוב במהרה בימינו.