טעם של שבת

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר ׃ (שמות טז:כב)

וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: לֶחֶם מִשְׁנֶה – מְשֻׁנֶּה, אוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁתַּנָּה לְשֶׁבַח בְּרֵיחוֹ וְטַעְמוֹ (מכילתא – מובא ברש”י שם)

המן הוא אחד מאותם דברים שמעוררים את כח הדמיון של אנשים רבים – אוכל קסום שיכול לטעום כמו כל דבר שרוצים. זה גם מקום למספר רב של דברי תורה שנכתבו על נושא זה. ראיתי פעם ספר של כמה מאות עמודים רק על המן. אני בטוח שכל אחד יכול למצוא משהו “טעים” בספר הזה!

החפץ חיים הרהר: “כולם מבינים שהמן יכול לקבל כל טעם שחושבים עליו, אבל מה היה הטעם  אם לא היו חושבים בכלל?” על כך הגיב החפץ חיים, “בלי לחשוב בכלל, המן יהיה באמת חסר טעם!”

רעיון נוסף מובא דרך השאלה הבאה: איך בני ישראל עשו חסד במדבר? לכולם היו ביגוד, דיור ואוכל! אף אחד לא היה חסר! האם אפשרי שדור הדעה לא קיימו את מצוות החסד, שהיא אחד היסודות שעליהן העולם עומד? תשובה אחת קשורה לרעיון הקודם, שהמן קבל טעם של כל מה שרוצים. תארו לעצמכם שיש יהודי מסכן שמעולם לא טעם סושי במצרים (לא “זכר את הדגה…”), ולכן לא יכול היה לתת למן את הטעם של סושי! לחברו שהיה “מקצוען סושי” הייתה הזדמנות לעשות איתוחסד על ידי כך שנתן למן שלו את טעם הסושי, שאותו יוכל לחלוק עם חברו שעכשיו יוכל לטעום סושי. (זה מעלה שאלות רבות שלא נתייחס אליהן כאן)

האמרי אמת מגור אמר רעיון מפורסם נוסף. רש”י אומר שבשבת היה למן טעם “משובח”. הוא שואל: “מה היה כל כך מיוחד בטעם המן בשבת? אפשר תמיד לקבל את טעם המן כמו אוכל של שבת על ידי חשיבה על אוכל של שבת באמצע השבוע” (אני בטוח שיש הרבה אנשים שחושבים על צ’ולנט כל השבוע)! אז מה זה הטעם המשובח הזה של שבת? (אפשר לומר שמכיוון שהטעם המיוחד של האוכל של שבת מגיע ממקור רוחני, זה לא טעם שאפשר להכניס למן.)

פעם חששו חסידי החוז’ה מלובלין שהתרוממות רוחם בשבת אינה אמיתית, אלא דמיונית בלבד. “איך נוכל להיות בטוחים שאנחנו באמת מרגישים את קדושת השבת?” אמר החוז”ה: “יש מבחן פשוט. ביום חול לבשו את בגדי השבת, תכינו ותאכלו אוכל של שבת ותראה אם אתם מרגישים כמו שבת או כמו יום חול”. למורת רוחם של החסידים, טעם האוכל היה “גן עדן” – ממש כמו שבת! הם חזרו אל הרבי ושאלו, “האם זה אומר שהכל רק דמיוני?” על כך הגיב החוז”ה, כמו שרק אדמו”ר יכול, “אם שומרים שבת כמו שצריכים, אז יכולים להביא את קדושת השבת גם לשאר ימות השבוע”.

נחזור לשאלת הרבי מגור. הוא ענה שכל שבת ושבת מביאה אותנו לרמה חדשה. לכן נזכה לטעם נעלה ומשמח יותר באוכל של שבת הבאה. נכון שביום חול היו יכולים במן לטעום הצ’ולנט של שבת שעברה, אבל הם לא יכלו לתת לו טעם כמו האוכל החדש והמשובח של השבת של השבוע הקרוב.

אני מאמין שהרעיון הזה נכון, לא רק לגבי שבת, אלא לגבי כל המצוות. כאשר מצוות נעשות שוב ושוב, הן משתלבות יחד ונותנות את כוחן המצטבר למצווה הבאה, ומעלות אותה לגבהים גדולים יותר.

יהי רצון שנזכה שהמצוות שלנו לא יתפסו בעיני הקדוש ברוך הוא כמצוות בודדות, אלא חלק מתהליך מתמשך לשכלל אותנו, את המצוות, ואת העולם כולו, ולהביא את הכל לגבהים גבוהים יותר ויותר.

שתהיה לך שבת טובה יותר השבוע!

ובשבוע הבא!

ובשבוע הבא!