לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ (שמות לה:ג)

אולי התקופה המלחיצה ביותר בשבוע היא יום שישי אחר הצהריים, במיוחד קרוב לשעת הדלקת נרות. אנשים בהולים ומתוחים, כי השבת מגיעה וצריך להשלים הכל – ואם לא כן…! למרות שאני לא בטוח מה זה “ואם לא כן”, אני חושב שכולנו מרגישים אותו הדבר. לכן, מתישהו במהלך השבוע, לפני שיא הלחץ, יהיה זמן מתאים לחשוב מה יהיו התגובות שלנו בזמן הלחץ הגבוה הזה. האם נהיו בכעס, או שנוכל לשמור על ישוב הדעת ולהיכנס לשבת רגועים?

הזוהר (בתיקונים) מעיר על הפסוק הנ”ל, שזו מצווה מיוחדת לא לכעוס בשבת. הרב חיים שמואלביץ הביא מקורות רבים (כגון רש”י לא:טו) שאין די בכך שינוח בלבד, אלא חייב להיות ב”מנוחה שלמה”; מנוחה ברמה הרבה יותר עמוקה. מה זה המושג הזה ולמה זה כל כך חשוב בשבת? אכן, מה המשמעות של מנוחה עמוקה יותר?

הרב חיים שמואלביץ מסביר כיצד להגיע למנוחה עמוקה ושלמה. לדבריו, זה מושג על ידי שליטה בעצמך עד כדי כך שהשפעות חיצוניות שליליות אפילו לא מטרידות. אולי יש איזו תחושה כפופה, אבל אפשר לשלוט בה ולהיות רגוע. עם זאת, המנוחה האולטימטיבית היא כאשר משהו לא מפריע בכלל. איך משיגים שלווה כזו? אני מאמין שאם באמת נאמץ את הרעיון שבשבת כל העבודה שלנו הושלמה, זה יוביל אותנו להרגיש עטופים לגמרי על ידי ה’, ובכך ימנע כל סוג של חרדה. שחרור מוחלט זה של לחץ יביא למנוחה שלמה.

לפיכך, מצוות שמירת קדושת השבת, והרעיון שהציג הזוהר לא לכעוס, הם זהים. שניהם מציגים אדם החי בעולמו של ה’.

כעת נבחן מחדש את הלחץ של ערבי שבת.

ראובן הנופש הולך לשחות בבריכה, משתובב במים עם חבריו לזמן מה, ואז הולך ומתיישב על כיסא חוף לספוג את השמש. המציל מכריז עד מהרה ברמקול, “אזהרה של 10 דקות, ואז כולם יוצאים מהבריכה!” בעוד חלק יתחילו לפלס את דרכם מהבריכה בהודעה זו, יש כאלה כמו ראובן שיקפצו לבריכה, וינצלו את ההזדמנות האחרונה להיכנס לבריכה להיום.

אולי, היצר הרע גם עושה כך בערבי שבת. כשנשאר לו רק דקות ספורות לנצל את ההזדמנות האחרונה שלו ליצור ויכוחים, הפרעות ותחושות רעות, שכן ברגע שמתחילה השבת, היצר הרע יודע שנגמר לו העסק. לא זו בלבד, אלא שהיצר הרע מבין שאם הוא יכעיס אותנו בערב שבת, הוא עלול להצליח להכניס “חריץ בשריון” של שבת, כי הכעס עלול – חס ושלום – לעלות על גדותיו ולהיכנס ליום שבת הקדוש עצמו! תפקידנו הוא להישאר ערים לרעיון זה לפני השבת, על מנת להבטיח שנוכל להגיע למנוחה השלמה יותר הראויה ליום הקדוש.

שנזכה להתחכם על יצר הרע השבוע – ובכל שבוע.