כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ” (דברים כ:א)

הגמרא בסוטה (מב:א) מספרת לנו שבעת מלחמה, המשוח מלחמה מזעיק את כלל ישראל בצעקת המילים של “שמע ישראל”. הגמרא מסבירה שבזכות קריאת שמע בלבד, יכולים לנצח במלחמה. למרות שאנחנו מבינים את החשיבות של המצווה, למה דוקא מצווה זו מסוגלת להביא הצלחה במלחמה?

בעולם החסידות, כשהתורה מדברת על מלחמה, זהו משל למלחמה הפנימית ביןאדם ליצרו. האמרי אמת אומר שהזמן הכי מאתגר בזה הוא שעת התפילה. נכנסים לבית הכנסת מלאים תקווה שתפילתינו תהיינה שלמות וחדורות כוונות ומסירות. ובכל זאת, היצר הרע מנסה להשפיל אותנו, לעשות את תפילתינו לסתם קריאת מילים אקראיות. גם הזוהר מצהיר לנו שהמלחמה האמיתית ליהודי היא נגד היצר הרע כדי להצליח בתפילתינו. הדרך להצליח היא להקדים קריאת שמע לתפילה. באמת הגמרא בברכות אומרת ש18 הברכות בתפילת שמונה עשרה מקבילות ל18 הביטויים של שם ה’ בקריאת שמע. (אמרי אמת תרצ”ג)

אסביר את הרעיון הנשגב הזה באופן מעשי. במלחמה, חייל אמור להביט על אויביו כמי שהוא צריך לחסל. המטרות הבסיסיות של המלחמה (לדוג’ לאבטח את הגבולות, לחיות בשלווה, וכו’) לא נכנסות לתודעתו. קריאת שמע ממקדת אותנו במלחמה האישית שלנו, לתת מקום להצלחתינו. בקריאת שמע אנחנו מצהירים מהן הרצונות שלנו בחיים, ומבחינים בין הדברים העיקריים לדברים הפחות חשובים. אבל היום יום שלנו לא כל כך משקף את האידיאליים האלו. לכן, לכל הפחות בתחילתו ובסופו של כל יום מצהירים מה באמת חשוב לנו בחיים ומה חסר משמעות. התמקדות כזאת מאפשרת לנו לערוך מחדש את המחשבות שלנו כדי להיות מוצלחים באמת.

לדעתי זה דומה לכל שנה ושנה בחיינו. מתחילים כל שנה בעשרת ימי תשובה, ממוקדים בנקודות החשובות. אבל ככל שהשנה עוברת, אנחנו יותר מפוזרים, וממלאים את מוחינו בדברים לא משמעותיים. אבל באלול מתמקדים מחדש. כשקוראים “קריאת שמע” כל יום באלול, צריכים לזכור את הנחיצות לחזור למסלול, ובעז”ה נקיים דברי את חז”ל שעם זה נצליח בתפילות שלנו.

שנזכה שקריאת שמע וכל תפילתינו בתקופה המסוגלת הזאת יעלו לשמים ויענו בחיוב, שנצליח כחיילי הקב”ה.