“הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר”ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר”ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת” (תוס’ מגילה לא: ד”ה קללות)

הגמרא (מגילה לא:ב) אומרת לנו שקוראים את התוכחה של פרשת בחוקותי לפני חג השבועות, אך עם “הפסק” של קריאת פרשת במדבר, כך שהפרשה עם הקללות לא תהיה מיד לפני שבועות. הרב צדוק הכהן מוסיף כי יש להפריד בן התוכחה לשבועות עם פרשה שיש בה צד של ברכה. באופן דומה, לפני ראש השנה אנו קוראים פרשה אחת (נצבים או נצבים / וילך) כדי להפריד בין התוכחה בפרשת כי תבוא לראש השנה.

הרב צדוק מסביר עוד סיבה מדוע פרשת במדבר מתאימה למטרה זו. יש משהו ייחודי בספר במדבר. במדבר מכסה את המעבר מיציאת מצרים עד לפני הכניסה לארץ ישראל, ומצבם של כלל ישראל לפני כניסתם. הספר הבא, דברים, עוסק בהגעתנו הקרובה לארץ הקודש. הרב צדוק אומר לנו שהיהודים נספרו פעמיים בספר במדבר: פעם אחת בפרשת השבוע, ספירת היוצאים ממצרים, ושוב בסוף הספר בפרשת פנחס, ספירה המתייחסת לחלוקת ארץ ישראל. שני השלבים הללו של כלל ישראל מקבילים לשני חלקי התורה: יש לנו את התורה שבכתב אשר ניתנה על ידי ה’ בהר סיני דרך משה רבנו לכל כלל ישראל שיצאו ממצרים. התורה שהועברה דרך יהושע (כמו שהמשנה בפרקי אבות (א:א) אומרת, “… ומסרה ליהושע …”), מייצגת את התורה שבעל פה ואת כל המסורה שלה שאנחנו מעבירים מדור לדור.

כאשר אנו מתקרבים לשבועות, עלינו להיות מוכנים לקבל את התורה. כדי לעשות זאת, צריכים שבת לפני, כדי שנוכל להפעיל (באמצעות שמירת שבת כהלכתה) את ברכת השבת. כמו שאנו אומרים בלכה דודי, “לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה …”. שבת היא הזמן שהעולם נמצא באיזון מושלם, ובכך מכינה אותנו לקבל את התורה. למעשה, התורה עצמה גם ניתנה לכלל ישראל בשבת.

עם סיום ספירת העומר, וההכנות שעושים לקראת שבועות, חשוב ששבת הזו תחשב באמת. אנו יכולים להשתמש בשבת זו כדי להביא אותנו למצב רגשי שבו אנו מוכנים לקבל את התורה.

פירושו של הביטוי “להרוג את הזמן” הוא לעסוק בפעילות שמטרתה היחידה היא שירגישו שהזמן עובר מהר יותר. אבל אנו, כיהודים שומרי מצוות, מבינים את המסר של ספירת העומר שהזמן יקר ושכל רגע נחשב, כי לכל רגע נתון יש מטרה מיוחדת ולעולם לא יחזור. גם כאשר סופרים המוני אנשים, קל לומר שאדם אחד נראה דומה מאוד לאחר, ובכך להקטין את חשיבותם. אבל אם נקדיש את הזמן לחשוב, נוכל להבין שכל אדם הוא מיוחד במינו.

שנחשוב יותר איך להפוך את השבת הזאת לחשובה יותר.