“…וַיַּעַל עַל־גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה” (בראשית לח:יב)

אחד הדברים היקרים ביותר שיכול להיות לאדם הוא חבר טוב. מן הראוי להזכיר את האמרה “חבר שעוזר כשאתה במצוקה הוא חבר אמיתי”. אבל מה זה אומר? אני חושב שזה אומר בצורה שטחית שכאשר אדם נקלע למצוקה, וזקוק לעזרה רבה או סיוע כלכלי, החבר שמוכן לעזור ולסבול מעגמת הנפש כדי לעזור לחברו בבעיות שלו, הוא חבר אמיתי.

אבל לדעתי זה לא מכסה את המכלול של מה זה להיות חבר אמיתי, אלא שם רק מתחילה החברות. אני רוצה לשתף אתכם בהסבר של הרב שמעון שוואב מה זה חבר אמיתי.

הפעם הראשונה שבה מוצאים המילה “רעהו” (חבר) בתורה היא אצל יהודה וחברו, חירה העדולמי (למה היה לו גוי כחבר קרוב זה נושא שצריך לדון בו – אבל בפורום אחר). המצב הזה כנראה שונה לגמרי ממה שכתבנו למעלה. יהודה עשה מעשה שבדרך כלל ייחשב כהתנהגות פסולה. זה יכול מאוד להיות בתרבויות אחרות, ואולי אפילו בעיני העדולמים, שמעשים כאלה יהיו מקובלים. אבל עבור יהודי דתי כמו יהודה זה היה לגמרי לא ראוי. למרות זאת, יהודה היה מוכן לשתף את המידע הזה עם חירה ובכך לפתוח את עצמו להיות פגיע. הוא לא היה מודאג שחברו ישפוט אותו בחומרה, וגם לא שיהיו השלכות של ניתוק הידידות. להיפך, הוא היה בטוח שהוא לא יישפט לשלילה. הרב שוואב אומר שזה המבחן האמיתי של מי נחשב חבר טוב. הרב שוואב מסביר שהמילה העברית “רֵעוּת” קשורה לאותו שורש כמו “רַע”. זה כדי להראות שחברות אמיתית היא שבה בטוחים מספיק בחברות, שלא משנה מה יגלו, החבר יהיה שם בשבילו.

רעיון דומה ניתן למצוא בהסבר הרמב”ם על המשנה בפרקי אבות (א, ו): “וקנה לך חבר”. הרמב”ם מסביר שאחד המאפיינים של חבר אמיתי הוא, “…ויודיעהו כל ענייניו הטוב מהם והמגונה מבלתי שירא ממנו שישיגהו בכל זה חסרון לא אצלו ולא זולתו…”.

ראיתי גם את המושג הזה כהסבר של הברכה השישית של שבע ברכות – “שמח תשמח רעים אהובים” –שאנו מקווים שהזוג החדש יהפוך לחברים אמיתיים, שיאהבו זה את זה למרות כל החסרונות שעלולים להתגלות.

לדעתי חשוב ביותר כאשר אדם רוצה למצוא חבר אמיתי, להבין שלא כל מכר, קרוב ככל שיהיה, הוא חבר. הדרך לדעת אם מישהו הוא חבר אמיתי היא אם אתה יכול לסמוך על חברך גם במצבי הצורך המאתגרים ביותר, תוך ביטחון שהוא לא ישפוט אותך לרעה.