וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (שמות ז:ג)
כשאנחנו נמצאים במצבים שבהם אנחנו נאלצים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, לפעמים ממלמלים לעצמנו, “אם הייתה לי הבחירה שלי, לא הייתי עושה את זה”, בעוד שלפעמים אנחנו מבינים שזה בעצם לטובתנו לעשות.
פרעה לא רצה לשחרר את היהודים, וה’ הקשה את לבו כדי לאפשר שזה לא יקרה. זה היה כדי שה’ יוכל להעניש לפרעה בכל העשר המכות. כל המפרשים שואלים, “זה לא הוגן?! ה’ עצמו הקשה את לבו של פרעה, כדי שלא ייתן ליהודים לצאת! למה פרעה יסבול בגלל שה’ רוצה לשלוח עוד מכות?”
אחת התשובות הידועות ביותר לשאלה זו היא שפרעה ממש לא רצה לתת ליהודים לצאת, אבל אם ליבו לא היה מוקשה, הוא היה נאלץ לשחרר אותם כדי לעצור את מצוקותיו. לכן, ה’ היה צריך להקשה את ליבו של פרעה כדי לשמור על איזונה של הבחירה החופשית של פרעה.
הבית הלוי מעלה זאת לרמה אחרת, ומשווה זאת לרמב”ם המפורסם בהלכות גיטין, ששם אומר הרמב”ם שכאשר על פי ההלכה מגיעה לאישה גט, ובכל זאת הבעל מסרב למסור לה, כופין אותו עד שיאמר “רוצה אני”. הרמב”ם מסביר שלמרות שהגט חייב להינתן מתוך רצון חופשי, זה לא נקרא לתת גט בכפייה כי עמוק בפנים כל יהודי באמת רוצה לעשות את הדבר הנכון, רק שיצרו הרע תקפו, לכן על ידי הכאת הבעל מתישים כחו של היצר הרע ומאפשרים לרצון הפנימי האמיתי שלו לקיים את מצוות ה’ לעלות. לכן באמת הבעל נותן את הגט מרצונו החופשי.
על בסיס זה, אנו יכולים להבין שרצונו הפנימי של פרעה היה לשעבד את היהודים, ולכן לכפות עליו לשחרר את היהודים תהיה סתירה למצפונו הפנימי. הקשחת לבו של פרעה אפשרה את רצונו האמיתי לבוא לידי ביטוי, שלא לתת ליהודים לצאת. לכן, פרעה באמת היה ראוי לעונש שקיבל.
כאשר אנו נאלצים לעשות מצוות, עקב לחץ חברתי, או מסיבות כלכליות או אחרות, אנו עשויים להרהר, “האם באמת הכי טוב לי להיות ‘כפויי’ לעשות משהו שאני באמת לא רוצה לעשות?”
המשל שלי לזה היא המכשיר שנקרא שעון מעורר. כשאדם ער לגמרי ומודע למה שעליו לעשות למחרת, הוא מכוון את האזעקה לשעה הדרושה לו כדי לקום. עם זאת, כשהאזעקה מצלצלת בבוקר והוא עדיין חצי ישן, יש לו מיליוני סיבות להסביר מדוע ההחלטה אמש הייתה שגויה והוא צריך לחזור לישון. כולנו מבינים שהסיבות הללו אינן מקורן בהיגיון; אלא הם נובעים מתוך רצונו להמשיך לישון. אם יש לו את כל שכלו איתו, במקום זאת הוא היה קופץ מהמיטה.
בפעם הבאה שהיצר הרע אומר לך לעשות משהו, נסה לדמיין איך היית מגיב אם לא היית מעורב – למשל, אם מישהו אחר היה מבקש ממך עצה. אולי תגלו שקל יותר להקשיב ליצר טוב מאשר ליצר הרע, שכן עמדתו של יצר הטוב נובעת בדרך כלל מתוך מחשבה הגיונית, בעוד שהיצר הרע מציע רק הרצון הרגעי.
יהי רצון שנזכה כולנו – לא משנה עד כמה זה קשה – לבחור נכון.
Leave A Comment
You must be logged in to post a comment.