הויא להו פורייתא דהוו מגני עלה אורחין כי מאריך גייזי ליה כי גוץ מתחין ליה אליעזר עבד אברהם אקלע להתם אמרו ליה קום גני אפוריא אמר להון נדרא נדרי מן יומא דמיתת אמא לא גנינא אפוריא (סנהדרין קט:ב)

(תרגום לעברית) (בסדום) היתה להם מיטה שהיו משכיבים עליה את האורחים, כאשר היה האורח ארוך, היו מקצצים אותו, וכאשר קצר היה מן המיטה היו מותחים אותו. אליעזר עבד אברהם הזדמן לשם אמרו לו, “בוא ושכב על המטה” אמר להם,”נדר נדרתי, מיום שמתה אמי איני שוכב על מטה”

הגמרא מתארת ​​את המיטות המיוחדות בהן טפלו אנשי סדום באורחיהם. בספר איוב מודיע לנו שזהו החטא שהטה את הכף לסדום, והביא אותם להרס מוחלט. אבל מה בחטא הזה כל כך חמור מכל החטאים האחרים שלהם?

הבן איש חי מסביר שיש אנשים שעושים כל מיני חטאים, למשל גניבה, רציחה וע”ז. עם זאת, בדרך כלל הם יכולים להסביר את הסיבות לכל החטאים שהם עושים, וכיצד הם באמת אנשים טובים ואדיבים. אבל החטא הזה עם המיטות, גרם שזרים ימנעו אפילו מלעבור בסדום. זה הסיר את האפשרות לסדומיים שאנשים מבחוץ ימחו על מעשיהם, ולכן החטא המסוים הזה הראה שהם חטאו רק בגלל שהם רצו לעשות רע. זאת בניגוד לאנשים שיש להם סיבה הגיונית לדברים הרעים שעושים. בגלל זה, לא הייתה להם דרך לתקן את עצמם, והאפשרות היחידה שנותרה הייתה שה’ ישמיד אותם.

לדעתי כולנו יכולים להתייחס לזה. אנחנו בעצמנו עושים כל מיני דברים שאנחנו יודעים שלא נכון לעשות (חלקם שוב ושוב), אבל יש לנו תירוצים למה אנחנו עושים אותם. הסיבה היא בהחלט לא בגלל שאנחנו רוצים להיות רשעים. ואילו בסדום, הגישה הייתה “איזה רע אנחנו יכולים לעשות?” הם היו כל כך מעוניינים לעשות דברים רעים, עד שהם לא רצו במקרה שינזפו על ידי אורחים. חברה כזו היא באמת מושחתת ויש למחוק אותה, לכן סדום חרבה.

עם זאת, יכול להיות שיש אנשים שעושים אפילו יותר חטאים מאנשי סדום, אבל זה לא נולד מתוך ‘שיטה’, אלא, אנחנו חושבים שיש לנו צרכים מסוימים שניתן לממש רק על ידי לחטוא בדרכים המסוימות הללו. אנחנו חייבים להבין שזה אומר שאנחנו טובים יותר מסדום לפחות ב”שיטת החיים” שלנו. אבל זה לא הופך אותנו לצדיקים! כדי להיות שונים לגמרי מאנשי סדום, אסור לנו לחטוא כלל, כי בשורה התחתונה, חטא הוא חטא. במקום זאת, אנחנו צריכים לעשות מצוות רק בגלל שהן מצוות. כך מחסלים את ‘סדום הפנימית’ שלנו.

כשלומדים את פרשת סדום, עלינו ללמוד להרגיש מחויבות לעשות את הדברים הנכונים מהסיבות הנכונות. ולא לעשות את הדברים הלא נכונים מכל סיבה שהיא.