כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׃ (דברים כא:י)

רשי: בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר,

רש”י אומר לנו שמותר לקחת אשת יפת תואר רק במלחמת הרשות. אולם במלחמת מצווה, כמו נגד שבעת העממים, אסור, כיון שכתוב עליהם “לא תחיה כל נשמה”. הרב משה פיינשטיין שאל, “יש הרבה איסורים שנדחים על מנת להתיר את האשת יפת תואר, אז מדוע לא נדחה הלא תעשה הזה במיוחד (“לא תחיה…”)?” הוא מסביר, בהתבסס על תפיסת חז”ל שהסיבה שמותר להתחתן עם יפת תואר היא בגלל שה’ ראה שאולי אנשים לא יוכלו להתאפק ולכן התורה התירה זאת כדי שלא יחטאו. (יש לחקור את הנושא הזה בזמן אחר – מדוע ומתי מיושם התהליך של התרת משהו כדי למנוע מאדם לחטוא).

ר’ משה ממשיך: התורה מצווה עלינו לא להתחתן עם גויה, ואם עשה זאת הילדים שלהם נחשבים גויים, לא יהודיים. ספר החינוך אומר לנו שהסיבה היא משום שהאשה הגויה תגרום לו לסטות וללכת בדרכי הגויים (ראה פרשת ואתחנן מצווה 427), שכן כוחה, אמונותיה והפיתויים של האשה משפיעים על הבית ועל כל מי שבו. למעשה, חז”ל מספרים שפעם היה צדיק נשוי לצדיקת ורשע נשוי לרשעת. בסופו של דבר שני הזוגות התגרשו, וכל אחד התחתן עם הגרושה של השני, וכתוצאה מכך הפך הצדיק לרשע, והרשע הפך לצדיק – שניהם בגלל השפעת נשותיהם החדשות.

ר’ משה מסביר שמלבד המעשה שבדרך כלל נחשב לחטא, של נישואים לאישה זו (שבנסיבות מסוימות, התורה מתירה), יש לקחת בחשבון גם את השלכות מעשיו, שכן לאישה זו תהיה השפעה שלילית על הסובבים אותה. לכן, בתנאים מסוימים עדיף שאדם יחטא ולא להכניס כח שלילי של אשת יפת תואר לביתו.

אנו בעיצומו של חודש אלול ובוחנים את מעשינו מהשנה האחרונה. בתקווה זה יביא לתשובה שלנו על הדברים הלא הולמים שעשינו. אני חושב שרב משה נותן לנו מסר שעלינו לחזור בתשובה גם על דברים שאולי לא היו חטאים מטבעם (ואולי הם אפילו נראים כמצוות), אלא הביאו אותנו למצב של חטא. למשל, כשהייתי בחור בישיבה, שאל המשגיח: “איך יכול חטא להתחפש למצווה?” הוא ענה “כשאדם נשאר מאוחר בלילה ללמוד תורה!” במקרה כזה, ליצר הרע יש רווח מופרז. ראשית האדם יכול להיות בעל גאווה, להלל את עצמו כתלמיד דגול. בנוסף לכך, חוסר השינה שלו עלול לגרום לו לא להגיע לתפילות למחרת בבוקר, וגם להיות רדום במשך כל ארבע שעות של סדר הבוקר!

החפץ חיים ביטא רעיון זה בהתייחסות לחלק מתפילותינו בלילה. “והסר שטן מלפנינו ומאחרינו”. החפץ חיים שואל מה המשמעות של ה”שטן מאחורינו”? הוא הסביר שהשטן מאחורינו דוחף אותנו לעשות מצוות שהוא יודע שבסופו של דבר יפגעו בעבודת ה’ שלנו. הסכנה היא שמכיוון שהיצר דוחף אותנו לעשות מצוות, אנחנו לא מכירים בו כאויב, אלא ככוח חיובי.

שנזכה, בעודנו חוזרים בתשובה, לא רק לתקן את מעשינו, אלא להבטיח שכל מעשינו יביאו אותנו צעד קדימה ולא צעד אחורה.