עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן׃ (במדבר כא:כז)

א”ר שמואל בר נחמן א”ר יוחנן מאי דכתיב (במדבר כא, כז) על כן יאמרו המושלים וגו’ המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה תבנה ותכונן אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא (בבא בתרא עח: )

סיפור ידוע על רב חיים בריסקר ממחיש זאת. כנער צעיר, רב חיים נקלע לריב עם חבר שהכה אותו. רב חיים הגיב בשתי מכות. כשנשאל מדוע הכה פעמיים, הוא הסביר: “המכה הראשונה הייתה כדי להשוות את החשבון, והשנייה הייתה מפני שהמכה שלך הייתה ללא סיבה, ולכן גם אני נתתי לך מכה ללא סיבה.”

בדומה לכך, הבן איש חי מספר סיפור על שני אנשים שרבו. אחד הכה את השני יותר ממה שהוכה. כשנשאל מדוע, הוא הסביר: “לקחת ממני משהו, ולכן עליך לשלם כפל: הכית אותי פעם אחת, ולכן אני צריך להכות אותך פעמיים.” שאל יריבו: “אבל למה שלוש מכות?” השיב: “השלישית? זו הייתה מתנה!”

סיפורים אלו משקפים גישות שונות לצדק ולאחריות. הבן איש חי שואל מדוע עלינו למנות את כל חטאינו כשמבקשים סליחה, כאשר הקב”ה יודע היטב את כל מעשינו. האם לא די בבקשת סליחה כללית? תשובתו מספקת תובנה על התנהגות האדם. דמיינו שני אנשים: אחד שרגיל לתת צדקה ואחר שכמעט לעולם אינו נותן. אם שניהם נתבקשו לתרום ושניהם לא תרמו, הקב”ה ישפוט כל אחד באופן שונה. זאת משום שכל מעשה מורכב משני מרכיבים: האופי הכללי של האדם והמעשה הספציפי. יש להבין את המעשה המסוים בהקשר של האופי הכללי.

לעיתים קרובות אנו רואים את עצמנו כיהודים טובים ששואפים לעשות את המוטב, כאשר מעשי החטא שלנו הם יוצאי דופן. יש להכיר בחריגות אלו כמקרים בודדים. לעומת זאת, כאשר “רשע” מבצע מצווה, היא נתפסת כחריגה ונחשבת כמעשה נפרד. לפיכך, כאשר אנו מבקשים סליחה, אנו מונים את חטאינו כדי להראות לקב”ה שמדובר במקרים בודדים, ולא משקפים את העצמי האמיתי שלנו.

גם אם איננו צדיקים כפי שהיינו רוצים להיות, כאשר אנו מונים את חטאינו ב”על חטא”, אנו מבטאים את רצוננו להשתפר.

בתקופות של חשבון נפש, כמו בשבועות האחרונים, לעיתים אנו מתמקדים בטענות לניצחון או שוקעים בכישלונות. במקום זאת, עלינו ללמוד מעיקרון זה וליישמו בחיינו האישיים. על ידי הדגשת הטוב שאנו עושים מדי יום וראיית עוונותינו כחריגות, אנו מציגים את עצמנו באור חיובי יותר לפני הקב”ה, שייתכן ויביט עלינו ברחמים רבים יותר.