וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (שמות לא:טז)

היהודים שהגיעו לאמריקה לפני מלחמת העולם השנייה האמינו מאוד שהם ימשיכו להיות שומרי תורה ומצוות, אפילו בארץ זרה זו. רבים מהם אפילו מסרו נפשם בשביל שמירת שבת וכו’ ובכל זאת התרחקו ילדיהם מהיידישקייט. מה הייתה טעות ההורים? מפורסם מה שהרב משה פיינשטיין אמר, שהאב המשפחה היה מקבל עבודה ביום שני, ובהגיע שבת לא בא לעבוד, וכמובן פוטר כשהוא הופיע ביום שני. האב אז היה חוזר הביתה, מקונן על גורלו, ואומר למשפחתו: “קשה להיות שומר שבת”. זה חזר על עצמו שבוע אחר שבוע ושנה אחר שנה. המסר שקלטו הילדים היה בדיוק הפוך ממה שהאב רצה להעביר. הוא ביקש להדגיש את הגדולה והחשיבות של שמירת השבת, ושכדאי לסבול כדי לשמור אותה. במקום זאת, מה שהילדים שמעו היה פשוט שקשה לשמור שבת. בגלל זה בסוף, ברגע ששמירת השבת הפכה קשה מדי עבורם הם הפסיקו לשמור. הלקח של הרב משה היה שצריכים להתייחס לקשיי שמירת השבת כזכות, כדי שזו תהיה חוויה חיובית עבור עצמכם ומשפחתכם.

בקהילת הדבר אברהם היה אדם חרדי בעל חנות. כשהילדים שלו גדלו, הם התחילו לעבוד בחנות שלו – אפילו בשבת! – ואילו האב ששמר שבת בכלל לא התקרב לחנותו. אמר לו הדבר אברהם שדרכו הפוכה מהדרך שצריך להיות. הוא המליץ ​​לשלוח את ילדיו לבית הכנסת ללמוד ולהתפלל בשבת, והאב יקח על עצמו את אחריות החנות בשבת. התוצאה תהיה שילדיו יהיו שומרי שבת, ואילו האב יישאר שומר שבת, כי לעולם לא ילך לחנות בשבת, וגם העסק יישאר עסק כשר. לפעמים אנחנו מחויבים להסיר את הנסיונות מהילדים שלנו כדי לאפשר להם להעריך את השבת כמו שצריך. הדבר אברהם סיים שזה כלול בפסוק – ” לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם” – יש לנו חובה להבטיח שדורות הבאים ישמרו השבת. לא מספיק לנו להיות להיות שומרי שבת, גם אם אנחנו שומרים אותה עם כל החומרות האפשריות. עלינו לדאוג שגם הדורות הבאים ישמרו שבת כראוי.

פורים הוא חג שבגדול אנחנו מעבירים כראוי את חשיבותו ואת המסר שלו לצאצאינו. לכן הם שומרים עליו כראוי ובהתלהבות. יכול להיות שזה גם בגלל שפורים מגיע רק פעם בשנה, בעוד ששבת מגיעה כל שבוע, מה שגורם לשבת להיות קצת משעממת ופחות מרגשת. אולי אנחנו צריכים למצוא דרכים להפוך את השבת למרגשת בכל שבוע, ובכך להעביר אותה כמו שצריך לדור הבא.

שנזכה כולנו להנציח את שמירת שבת – וכל הנלווה לכך!