המלחמה הנצחית

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה… (במדבר לא:כא)

התורה מתארת כיצד יש לחלק את שלל המלחמה בין אלה שנצחו במלחמה. הרבי מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, תמה על הניסוח: מדוע נאמר “הבאים למלחמה” ולא “הבאים מן המלחמה”? הוא משיב תוך הסתמכות על תובנה מחובות הלבבות, המספר על אדם שפנה לחיילים שחזרו מנצחים מן הקרב ואמר: “אתם חושבים שניצחתם במלחמה? זו הייתה רק קרב קטן. עכשיו מתחילה המלחמה הגדולה.” המלחמה הגדולה מתייחסת למאבק נגד היצר הרע, המתגבר דווקא לאחר הניצחון.

אנשים שמנצחים נוטים להרגיש שמגיע להם הכול, שאחרים חייבים להם, ולעיתים אף נופלים לסכסוכים פנימיים. הצלחה בשדה הקרב עלולה לזרוע זרעים שיובילו לנפילה עתידית, אלא אם נלמד להיות זהירים לאחר רגעי ניצחון ולהתמודד עמם בענווה. הסאטמר רבי מסביר כי הניסוח “ההולכים למלחמה” לאחר שהמלחמה הסתיימה מרמז על קרב גדול יותר הממתין לאחר הניצחון. הוא מוסיף כי זו הסיבה שמצוות הכשרת כלים מופיעה מיד לאחר המלחמה – כלל ישראל נדרש לוודא שאין שום השפעה חילונית שנותרה בתוכנו או בחפצינו.

דוגמה יומיומית: נניח שמישהו מתקשה לקום בזמן לתפילה. יום אחד הוא מצליח, מגיע מוקדם לבית הכנסת ומרגיש מלא הישג. משום שהוא חושב שיש לו די זמן, הוא משוחח עם חברים, מאבד את תחושת הזמן, ובסוף מאחר לתפילה. האם זהו ניצחון אמיתי, או שמא היצר הרע ניצח בחשאי?

המאבק ביצר הרע הוא תהליך לכל החיים, ואין להכריז על ניצחון בכל קרב שנראה כמוצלח. אנו רואים זאת גם בימינו: לאחר השביעי באוקטובר, ישראל לא רק הגיבה בהצלחה, אלא גם חוותה אחדות גדולה בקרב כלל ישראל. אך עם הזמן, היצר הרע מצא דריסת רגל והפך את הניצחון לעוגן למחלוקות. כך גם לאחר ההפצצה באיראן – בתחילה הייתה תחושת אחדות, אך עם הזמן היא הפכה למקור למחלוקת. מכאן אנו למדים כי ניצחון בקרב אינו מבטיח ניצחון במלחמה. (בענייני העולם, עלינו להבין שאם נעבוד את ה’ כראוי, הוא יגרום למנהיגי העולם לפעול לטובת הרוחניות של כלל ישראל).

רב שהשתתף בשבת שבע ברכות צנועה באמריקה פנה לסובבים אותו ואמר: “בעלי השמחה עשו זאת נכון. משמח לראות אנשים שלא נסחפו אחר הלחץ החברתי להגזים.” לצידו ישב אורח מעיירה חרדית בארץ ישראל, שהגיב בתדהמה: “על מה אתה מדבר? אני המום מהפאר של השבע ברכות הזו!” באותו רגע, הרב הבין תובנה עמוקה: היצר הרע ניצח. התרבות באמריקה הפכה בחשאי מותרות לצרכים הכרחיים – לא רק עבור הסובבים אותו, אלא גם עבורו. ממש כשחשב שנצחו נגד היצר הרע, הוא זיהה שהיצר הרע בעצם חוגג ניצחון שקט.

גם לאחר רגעי הצלחה אישיים או קהילתיים, עלינו להישאר ערניים. איננו יכולים להרפות או להסיר ידיים מן ההגה. היצר הרע אינו מוותר לעולם.

יהי רצון שתובנה זו תעורר אותנו, ויעזור להביא משיח צדקנו במהרה בימינו.