ישרות בענייני כסף

כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִֽיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם (דברים טז:יט)

הסיפור הבא, ששמעתי בילדותי, ממחיש את הפסוק הנ”ל: הש”ך היה מעורב בדין תורה עם אדם אחר. למרות היותו תלמיד חכם גדול, הש”ך חש כי הדבר הנכון הוא לפנות לבית דין. הצד השני, שחשש מהטיה מקומית בשל השם טוב של הש”ך כצדיק, ביקש לקיים את הדיון בקהילה רחוקה שבה לא הכירו את הש”ך. שני הצדדים הציגו את טענותיהם, ולתדהמתו של הש”ך, הוא הפסק היה נגדו. הוא שאל את הדיין מהו המקור להחלטתו, ואמר לו כי היא התבססה על מקרה כמעט זהה בספר חדש על חושן משפט, הספר “שפתי כהן” – שחובר על ידי הש”ך עצמו. הדיין, שלא ידע כי הוא מדבר עם מחבר הספר, פסק בצורה חסרת פניות. הש”ך אמר כי כעת הוא מבין את אזהרת הפסוק הנ”ל: אפילו תלמידי חכמים עלולים להיות מסונוורים על ידי כסף.

השקפה נוספת על הפסוק הזה, מתוך אירוע מילדותי, לדעתי חשוב לשתף. היה דיין שהחל לאבד את מאור עיניו. מישהו העיר כי ברור מדוע הוא מאבד את ראייתו – ודאי לקח שוחד, כפי שנאמר בפסוק ששוחד יעוור עיני חכמים! דחיתי הסבר זה כיוון שהיה זה לשון הרע, וכנראה אף מוציא שם רע, אך ההערה נשארה עמי.

לאחרונה למדתי על תלמיד של האר”י, שהיה גם הוא דיין, אשר קיבל תשלום עבור פסיקה בשאלות חושן משפט בדרך שהייתה מותרת לחלוטין על פי ההלכה. אף על פי כן, כאשר גם הוא איבד את מאור עיניו, התפשטו שמועות כי הדבר נבע מקבלת שוחד. בתגובה, הוא הלך לבית הכנסת והתפלל לעיני כל הקהל: “ה’, החזר לי את ראייתי כדי להראות שמעולם לא לקחתי שוחד.” באורח נס, ראייתו חזרה באותו הרגע. מאז ואילך, הוא חתם על שמו עם הקדמה: “ה’, שעשה לי נס.” מכאן אנו למדים שגם עצם המראה של שוחד היה סיבה מספיקה לעונש.

הלקח הזה רלוונטי עבור רבים מאיתנו, במיוחד בענייני כספים. לעיתים אני נשאל על עסקאות שמבחינה טכנית מותרות, אך מרגישות מפוקפקות, כפי שרבי, הרב משה הלברשטם, היה נוהג לומר: “זה מריח חשוד,” כיוון שהן דומות לדבר אסור. לכן, אני מייעץ לאנשים שלא לעשות זאת. במצבים דומים, רבי היה נוהג לשאול את השואל: “האם אתה מקפיד לאכול רק בשר גלאט כשר?” כאשר ענו בביטחון: “כן, רק גלאט,” הוא היה משיב בעדינות: “זה אולי מותר, אבל זה לא גלאט.” המסר שלו היה ברור: בענייני כספים, לא די בכך שמשהו מותר מבחינה טכנית; הוא חייב להיות נקי מכל רמז של חוסר יושר.

כאשר אנו מתכוננים לראש השנה, שבו אנו עומדים למשפט לפני ה’, הוא יבחן כיצד אנו מתמודדים עם כספם של אחרים והאם אנו נשארים רחוקים מקו החטא.

יהי רצון שנזכה לרישום נקי מכל דבר שדומה לשוחד בענייני הכספים שלנו.