נענים לקריאה

וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ (ויקרא א:א)

בתפילת ובא לציון יש קטע שנקרא “קדושה דסידרא” – “קדושה” שהיא חלק מסדר התפילות. בקדושה ההיא אנו אומרים את תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוקים, שיש בו המילים “וּמְ֒קַבְּ֒לין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רין”, כלומר “ומקבלים זה מן זה ואומרים…”

החת”ם סופר מסביר שמה שכל אחד מקבל מהשני הוא כמות נוספת של רוחניות. בכך מתהדר שמו של ה’ במידה רבה יותר מכפי שיהיה ביכולות היחידיות של כל אחד לרומם את שמו של ה’, מכיוון שכל אחד מהם קיבל חלק מהקדושה של השני בנוסף לקדושה שלו. הוא ממשיך להסביר שפסוק זה מובא במדרש על הפסוק “ויקרא אל משה” – הפסוק הראשון בספר ויקרא, כי כאשר ה’ קרא למשה לאהל מועד, קרתה שם אותה תופעה: משה היה ספוג עם עוד קדושה, שהעלה את נבואתו לרמה גבוהה יותר.

יש פעמים שמישהו מתבקש לעשות מצווה, ופעמים שהוא אומר “למה לחכות שיבקשו ממני? אני אעשה את המצווה מרצוני!” לכל אחת מהגישות הללו יש היבט חיובי שאין לשניה. למי שפועל בשל בקשה יש סיוע אלוקי נוסף שניתן לו בזכותו של המבקש. עם זאת, מי ש”תופס את השור בקרניים” ונוטל על עצמו מצווה שלא היה חייב בה, מגלה התלהבות והתעניינות בקיום מצוות במידה הרבה יותר גדולה מאשר מי שרק נענה לבקשה.

המקרה הבא אירע בישיבה באמריקה. הייתה סתימה בשרותים ואף אחד מהתלמידים שעברו במקום לא לקח על עצמו לנקות את השפכים. כשראש הישיבה ראה את הלכלוך, הוא עצמו החל לנקות אותו. כשהתלמידים ראו את ראש הישיבה מנקה, הם הכריזו: “בשביל כבוד התורה אנחנו ננקה במקום ראש הישיבה”. ראש הישיבה הגיב: “היתה לכם הזדמנות לכבד את התורה! עכשיו זו ההזדמנות שלי!” אנו רואים שראש הישיבה תפס את המצווה, וכל התלמידים איבדו את ההזדמנות.

האירוע הבא מראה את הצד השני – פעם התבקשתי על ידי ראש הישיבה שלי להביא כספי צדקה לאדם נזקק מסוים. הרגשתי כבוד שנבחרתי לקיים את המצווה הזו. כשמסרתי את הכספים ראיתי שהמקבלים התרגשו מהעובדה שהכסף נשלח על ידי ראש הישיבה בעצמו. במצב זה ניתן לראות כיצד כוח הפעולה שלך מבוסס על האדם ששלח אותך.

בכל הנוגע לניקיון לפסח, אנו מוצאים את עצמנו במצב לא פשוט. אנחנו יודעים שככל שאנחנו עושים עבודה טובה יותר, המצווה גדולה יותר. אבל אנחנו גם חושבים, “למה עלי לעשות יותר ממה שההלכה קובעת?” לדעתי התשובה היא שמי שעושה יותר ממה שהוא חייב, מראה שיש לו אהבה לה’ ולקיים מצוותיו, מה שלא ניכר כשעושים רק את המינימום הנדרש.

יהי רצון שנזכה שכשאנו מנקים לפסח, אנו מבינים שיש “ויקרא” – ה’ קורא לנו לעשות כמיטב יכולתנו – ואם נקבל את הבקשה הזו מאת ה’, מאמצינו יתברכו בעזרת ה’ נוספת. שנזכה כולנו לחג כשר ושמח!