וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־לוֹט אַל־נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי־אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (בראשית יג:ח)

רועי לוט רבו עם רועי אברהם. אברהם נטרד מזה, ואמר ללוט: „למה נריב? אנחנו כמו אחים!“ כדי לפתור את העניין, הוא הציע שיפרידו זה מזהת כדי להימנע מקונפליקט מתמשך. רש”י מציע שתי פירושים מדוע בחר אברהם בדרך זו. הראשון הוא שמאחר שהם קשורים בקשר אחאי, אסור להם לריב. השני קושר זאת לדמיון הפיזי ביניהם, דבר הזקוק להבהרה נוספת: מדוע דמיון פשוט יהיה סיבה להפרדה כדי למנוע מריבה?

בהלכה יש עיקרון הנקרא “מראית עין”. זה אומר שאדם צריך להימנע מפעולות ש, אם יראו אותן אחרים, עלולות להוביל אותם לחשוב בטעות שהוא עושה משהו אסור. לדוגמה, בארוחה בשרית, אם אדם שותה קפה עם קרם צמחי, יש דיון הלכתי כיצד להבהיר שהוא פרווה. הרמ”א בשולחן ערוך ממליץ שבמקרה של חלב שקדים, יש להשאיר כמה שקדים גלויים בחלב כדי ש יהיה ניכר מיד שהוא פרווה. בימינו, חלק מההשגחות אף ממליצות להשאיר את המיכל על השולחן בארוחה בשרית, רק כדי להסיר כל ספק.

מטרתי כעת אינה לדון בהלכות עצמן, אלא במושג הבסיסי שמתחתן. דמיינו חבר, ראובן, שהיה ידוע כאדם עדין וטוב לב. יום אחד רואים אותו ברחוב מכה את שמעון! אתם עלולים לעצור בהלם ולחשוב: „מעולם לא ידעתי את הצד הזה של ראובן – חייב להיות שכל שנות החום והחסד האלה היו רק מסכה כדי להרשים אנשים כמוני.“ למעשה, מה שבאמת קרה היה ששמעון תקף זה עתה אדם תמים בשם לוי, וראובן התערב כדי להגן עליו.

אברהם זיהה סיכון דומה: „כאשר אנשים רואים את רועי לוט מרעים את צאנם בשדות של אחרים, הם עלולים לראות את הרועים יחד עם אדונם. מאחר שאנחנו נראים דומים, אנשים עלולים להסיק בטעות שאני, אברהם, מאשר גניבה כזו.“ בהבנה שטעות זו עלולה לא רק להשמיץ את שמו ואת שמם של רועיו הישרים, אלא גם לגרום לחילול ה’, הוא דרש הפרדה מלוט.

מושג זה רלוונטי בכל תחומי החיים. כמה פעמים אנחנו רואים מישהו מתנהג שלא כדרכו, ומיד ממהרים לתייג זאת כ„האופי האמיתי“ שלו? ייתכן שמדובר בנסיבות ספציפיות שגרמו לו להתנהג באופן חריג. חובתנו היא לדון את חבירינו לכף זכות, ולהניח שההתנהגות הנוכחית שלו היא חריגה.

ככל שהחורף מתקרב, הטקס של פתיחת וסגירת חלונות במקומות משותפים הופך בולט במיוחד. כשאתם פותחים או סוגרים חלון, שקלו מה אחרים עלולים להסיק ממעשיכם: האם אתם עושים זאת למען הקבוצה, או באנוכיות (כי חם לכם או קר לכם) למען נוחותכם האישית? אם זה נראה כמו האפשרות השנייה, עדיף פשוט להשאיר את הדברים כפי שהם. כולנו מקווים שאחרים ידונו אותנו לכף זכות, אבל כמו אברהם, תפקידנו הוא להימנע ממצבים כאלה שבהם נזדקק בכלל לשיפוט לטובה.

נעשה זאת ניכר לכולם שאנחנו צאצאי אברהם – תמיד קשובים לצרכי הזולת, ותמיד זהירים לקדש את שמו של ה’.