וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר–וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. (ויקרא כו:מב)

רש”י שואל על הפסוק הזה: ” וְלָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה זְכִירָה בְיִצְחָק? (ספרא)?” רש”י מצטט מהספרא, ” אֶלָּא אֲפָרוֹ שֶׁל יִצְחָק נִרְאֶה לְפָנַי צָבוּר וּמֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ.” הכוונה היא לעקידה, שבה יצחק נעקד על המזבח כקורבן. זהו דבר מרגש ונוגע ללב, אך גם בעייתי למדי, שכן יצחק לא באמת הוקרב בפועל – אז כיצד יכול ה’ לראות את אפרו על המזבח?

לעיתים, כאשר אנשים נותנים מתנה לאחרים, הם מצרפים כרטיס ברכה המבטא כמה השפיע המקבל על חיי הנותן. לפעמים, המתנה עשויה להיראות חסרת תועלת בעיני המקבל, שיכול לומר: “הכוונה היא שחשובה!” אמנם זה משקף נימוס וכבוד, אך עולה השאלה: אם הכוונה היא היחידה שחשובה, מדוע לטרוח ולתת מתנה כלל? התשובה מראה את כוחן של מעשים. מילים לבדן, גם אם הן כנות, זקוקות לעיתים לביטוי מוחשי כדי להביע את הרגשות במלואם. בדומה לכך, כאשר אנו מחזיקים במתנה שקיבלנו, אנו מממשים את המילים הכתובות בכרטיס.

כאשר אנו מדברים על “מסירות נפש”, בדרף כלל אנו חושבים על דיכוי רצונות אישיים כדי לעשות את הדבר הנכון. הרב גדליה שור מלמד שמסירות נפש פירושה משהו עמוק יותר: מסירת הרצונות והמאוויים של האדם לה’, כך שמילוי רצון ה’ הופך לרצונו היחיד של האדם.

כאשר ה’ ביקש מאברהם אבינו להקריב את בנו, הוא הראה מסירות נפש זו ללא היסוס. כאשר ה’ אמר לו, “אל תשלח ידך אל הנער!”, אברהם שאל, “אולי אוכל לעשות פצע קטן?”, כה נלהב היה לקיים את רצון ה’. רש”י מספר לנו שליצחק הייתה אותה רמת התלהבות כמו לאביו, והוא הקריב את עצמו כקורבן מרצונו, כי זה היה רצון ה’. שניהם הפגינו “מסירות נפש” אמיתית, תוך התאמה מלאה לרצון ה’. לכן, לא היה צורך בהקרבתו הפיזית של יצחק; הקרבת האיל במקומו הספיקה. אך בעיני ה’, מסירות הנפש של אברהם ויצחק, יחד עם אפר האיל, הפכו ל”אפרו של יצחק” לפני כסא כבודו.

בתקופה זו של השנה, מטרתנו לא צריכה להסתכם בשינויים קלים בהתנהגותנו. במקום זאת, עלינו לזהות משהו שאנו עושים או לא עושים, ולשנותו משום שזהו רצון ה’. לדוגמא, להתקשר להורים עם יותר תדירות, להתנהג בחביבות רבה יותר כלפי ילדינו, או להגיע בזמן לתפילה. המפתח הוא להתאים את עצמנו לרצון ה’, גם כאשר הוא שונה מרצונותינו שלנו.

ברכתי לכולנו היא שמעשי מסירות הנפש הקטנים שלנו יעוררו את זכות העקידה, ויביאו סליחה לכלל ישראל.