רבינו יונה, בספרו שערי תשובה (שער ראשון, סעיפים 24 ו-25), מביא החלקים העקריים של תשובה, ובעיקר השביעי מדבר על הכנעה, שפלות, ולעבודבהצניע. הוא מפרט על תכונות אלה, אך עולה השאלה: מה הקשר בין צניעות לתשובה? הגמרא במסכת סוכה (מט:ב) מפרשת את הפסוק “ומה ה’ דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך” (מיכה ו: ח) כך: “עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט זֶה הַדִּין, וְאַהֲבַת חֶסֶד זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ זוֹ הוֹצָאַת הַמֵּת וְהַכְנָסַת כַּלָּה לַחוּפָּה”. הגמרא מסבירה ששני מעשים אלה, למרות אופיים הציבורי, צריכים להיעשות בצניעות.

אך השאלה נותרת: מהי משמעותה של “צניעות” בהקשר של תשובה?

כדי להבהיר, נביא משל: אמה של רבקי אומרת לה, “שיפעלע, היום יום ההולדת שלי. עשי טובה לאמא וקני לי מתנה בחנות התכשיטים.” היא נותנת לרבקי 700 דולר לרכישה. בחנות, רבקי פוגשת את חברתה שרה, שגם היא קונה מתנה לאמה. שרה בוחרת עגילים ב-50 דולר ומשלמת מכספה האישי. רבקי בוחרת צמיד זהב, מוסרת את 700 הדולר של אמה, וקונה אותו. שתי הבנות מגישות את המתנות לאמותיהן. שרלה אומרת בגאווה, “השקעתי זמן למצוא לך מתנה יפה, ושילמתי עליה מכספי!” רבקי, כשהיא מגישה את “המתנה שלה”, מתפארת, “תראי איזה צמיד מדהים קניתי לך ב-700 דולר!”

ברור שרבקי לא ממש יכולה להתרברב, שכן היא השתמשה בכסף של אמה לקנות את המתנה, ורק לפי הוראותיה. התרברבותה חושפת חוסר בגרות, כאילו האמינה שה-700 דולר היו שלה לעשות כרצונה, וכאילו היא ראויה לשבח על שהוציאה אותם למען אמה! באופן דומה, ה’ נתן לנו את היכולות לבצע מצוות, במטרה שנשתמש בהן לקיים מצוות. כאשר אנו לוקחים לעצמנו את הקרדיט על מעשים אלה, מראים שלא מכירים בכך שהמתנות של ה’ הן שאפשרו את פעולותינו.

מי שחטא, למעשה השתמש לרעה במתנותיו של ה’, ובזבז את “הכספים” של ה’ על דברים שאין לו זכות לעשות. חלק מתהליך התשובה הוא להכיר באחריות להשתמש ביכולות ובמתנות שה’ נתן לנו למצוות, ולא לחטאים. תובנה זו מובילה לשפלות, מתוך הבנה שאין לראות במצוות שלנו מעשי נדיבות אישית, כאילו עשינו מעל ומעבר. במקום זאת, עלינו להבין שזהו בדיוק התכלית שלשמה ה’ נתן לנו זמן וכסף. מבחן האמת של בעל תשובה הוא אם הוא עובד את ה’ בצניעות – ללא התרברבות בפני אחרים ואפילו בפני עצמו.

עם התקרב יום הכיפורים, רבים מאיתנו לקחו על עצמנו התחייבויות חדשות, “מתאמצים יתר על המידה” כדי להראות לה’ את רצוננו להשתפר. אך עלינו לזכור שהיכולת לממש את רצונותינו היא עצמה מתנה מה’. מגע של שפלות, כך אני מקווה ומתפלל, יעלה את מעשינו הטובים בעיני ה’.

גמר חתימה טובה!