וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ (שמות יח:כא)

לפני שנים רבות עבדתי כשוחט במפעל. בגלל חוסר הניסיון שלי, היחס שלי בין טרפות לכשרות היה גבוה מהממוצע. הבעלים ניגש אליי ואמר לי שאני חייב לשפר את המספרים. השבתי לו: “אני עובד כאן כי ארגון כשרות שלח אותי. אם יש לך תלונות – דבר איתם. אני אמשיך לעשות כפי שאני עושה.”

מיד לאחר מכן הלכתי ישר לארגון הכשרות ושאלתי: “מדוע לבעלים יש זכות לדבר איתי ישירות? אני העובד שלכם – אתם משלמים לי את המשכורת.”

הם אמרו לי לעבוד סביב ה”תקלה” הזו במערכת, והסבירו לי כיצד עליי להתנהג כראוי מול הבעלים.

הרגשתי שזו לא הדרך שבה ארגון כשרות צריך לפעול. הבאתי את העניין בפני אבי מורי. לאחר ששמע את כל הסיפור, נתן לי עצה יקרת ערך: בחיים יתעוררו בעיות שצריך לטפל בהן. אנשים בדרך כלל מוכנים להקשיב למי שמציע פתרונות בונים. לעומת זאת, אין להם סבלנות כלפי מי שרק מתלונן. באותו רגע שיתפתי את אבי במערכת מעשית שחשבתי עליה, שיכולה למנוע בעיות כאלה בעתיד.

להתלונן דורש מעט מאוד חכמה. לחשוב על דרכים אמיתיות לשפר מצב דורש הרבה יותר. כאשר אנשים רואים שאתה באמת רוצה לעזור להם להתגבר על קשיים, הם נעשים הרבה יותר פתוחים – אפילו לתלונות שלך.

זה מתחבר יפה לחלק של פרשת יתרו הנקרא “אתה תחזה”– שם יתרו מייעץ למשה כיצד לארגן את מערכת המשפט בעם ישראל. הרב מנחם זימבה מציין שהפרשה יכלה להיקרא גם “נָבֹל תִּבֹּל” (תתעייף ותתיש את עצמך), כי זו הייתה הדאגה הראשונית של משה. ובכל זאת נקראה “אתה תחזה” מפני שהתורה מדגישה את הפתרון החיובי של יתרו, ולא את הבעיה עצמה.

מבנה מערכת שיפוט מדורגת של יתרו לא היה רעיון מהפכני. אם כן, מדוע הוא זכה לשבחים כה גדולים? התשובה היא שאנשים השקועים במערכת לעיתים קרובות אינם רואים את הקשיים שלה. נדרש מבט מבחוץ כדי להבחין כמה הדברים כבדים ומסורבלים באמת. יתרו זכה לשבחים מפני שהוא ראה את הבעיה בבירור מבחוץ.

אני זוכר טיול כיתתי בבית הספר היסודי לסטודיו שידור טלוויזיה. ראינו איש יושב ליד קונסולה ענקית, כיסאו מותקן על כדורי פלדה כדי שיוכל לגלוש כמטר קדימה ואחורה בין לוחות מלאים כפתורים ומכשירים. הוא נע בקלות, והפעיל את כל מה שנדרש להקלטה ולהפקת התוכנית.

שאלתי את המדריך איך מישהו יכול ללמוד להפעיל כל כך הרבה ציוד בבת אחת. הוא חייך ואמר: “אין לי מושג.” אחר כך הסביר שכולם שם התחילו כשהייתה רק קונסולה אחת. כשהתווסף ציוד חדש עם השנים, הם למדו כל חלק בנפרד. “אף אחד”, אמר, “לא נכנס פעם אחת ולמד את כל המערכת כמו שהיא קיימת היום.”

 

מהחוויה הזו למדתי שני דברים: ראשית, אנשים השקועים במערכת בדרך כלל מוצאים דרך להפעיל אותה. משה לא ראה בעיה כלשהי בשיפוטו לבדו. שנית, אנשים מבחוץ מתקשים מאוד להבין איך הדברים עובדים מבפנים.

הלקח שאני רוצה לשתף איתכם הוא זה: לפעמים אתם רואים מישהו עושה משהו שנראה לכם מסורבל ומסובך מאוד. אתם חושבים שיש דרך קלה וטובה יותר. אבל לפני שתציעו עצה, שאלו את עצמכם: האם הדרך החלופית באמת תעבוד טוב יותר עבור האדם המעורב? אולי עדיף לו להמשיך כפי שהוא עושה.

כפי שרבים מהמפרשים מציינים, אילו יתרו לא היה נותן את העצה הזו ומשה היה ממשיך לשפוט לבדו, כל אחד מבני ישראל היה בא אל משה לכל עניין. כתוצאה זה היה נשמר על כלל ישראל קשר קרוב ומתמיד יותר לה’. לפעמים מה שנראה מבחוץ כחוסר יעילות הוא בעצם יתרון רוחני מבפנים.