לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה’ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם׃ (שמות ו:ו-ח)

בסדר ליל פסח, ישנם דברים רבים המגיעים ברביעיות: ארבע קושיות, ארבעה בנים, ארבע כוסות, וכו’. ארבע כוסות אלו מקבילות לארבע לשונות של גאולה, המוזכרות בציטוט מפרשת השבוע: “והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי”. יש לשון חמישית, “והבאתי”, שלא ברור אם זה ביטוי לגאולה או לא, לכן הכוס של אליהו מסמנת את הלשון הזו.

הגאון הרוגצ’ובי אומר לנו שאחת הדרישות של עם היא ארץ לשכון בה, כשהגבולות מאפיינים ומגדירים את האנשים שבה. הוא מדמה את זה לרמב”ם שמסביר שברוב המקרים לא ניתן לטבול בגל מים גם אם הוא מכיל יותר מארבעים סאה, כי אין מה שמחבר את המים ביחד. ואילו בור מחבר את כל הטיפות מים שבו, ולכן כולן נחשבות כמקווה אחת, שבלי הבור הזה, היו רק מיליוני טיפות שבמקרה צמודות זו לזו. לפיכך הוא מסביר שהיה סדר בגיבוש עם ישראל, ראשית הניסים ויציאת מצרים; שנית קבלת התורה שהיא עיקר כלל ישראל; ושלישית, שיש לה ארץ לחיות בה כעם אחד.

הרב שמשון רפאל הירש ממשיך היכן שהרוגוצ’ובר מסיים. הרב הירש אומר שהימצאות הארץ עבורנו אינה הכרחית, שכן כלל ישראל היה קיים שנים רבות בגולה ללא ארץ! ארבעת לשונות הגאולה מתייחסות רק לדברים שהיו חיוניים לקיום כלל ישראל. הלשון החמישית על ביאת כלל ישראל לארץ ישראל אינו חיוני, וככזה אין לו מעמד כמו ארבעת הלשונות הראשונות. זה אכן חשוב, אבל זה פשוט לא חיוני במידה שהתורה חיונית לקיומנו כעם. אולי עם זה נוכל להבין מדוע זה תואם את הכוס של אליהו, המסמל את ההשלמה הסופית שלנו. כאשר אנחנו לא מצייתים לה’ כפי שאנו צריכים, מאבדים את ה’תוספת’ של להיות עם בארצנו. וזה תפקידנו בגלות: לזכות לחזור לשבת בארצנו כראוי.

שוחחתי השבוע עם בן תורה והוא שאל אותי שאלה בסיסית על איך לעשר תוצרת. הופתעתי מהשאלה הזו ושאלתי, “אתה כבר חי כאן הרבה שנים! אתה לא רואה בזה כבוד לעשות את המצוות התלויות בארץ?!” הוא הביט בי בתמיהה ואמר: “מה אתה אומר?! אני בדרך כלל קונה רק עם הכשר טוב אז אני לא צריך לדאוג למעשר!” ועל כך השבתי, “זה כמעט כמו קיום מלאכותי כאן בארץ הקודש!” אני מאמין שככל שנשתדל לקיים את המצוות התלויות בארץ, כך נזכה שה’ יתן לנו להישאר כאן כדי לעשות את המצוות הללו.

אולי זה הזמן ללמוד ולקיים עוד מהמצוות התלויות בארץ, כדי שנוכל להבטיח את זכותנו להיות כאן. יחד עם זאת, זה גם יעזור להגן על כל כלל ישראל, גם בארץ, וגם בתפוצות.

יהי רצון שנזכה שכאשר נרים השנה את כוס של אליהו בסדר, זה יהיה כבר אחרי הגאולה!