“דבר אחר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא למה אתה כועס עליהם לא שעשו עבודת כוכבים לא צויתם, אמר לו הקדוש ברוך הוא בדיבור שני לא אמרתי לא יהיה לך, אמר לפניו לא צוית אותם לי צוית שמא אמרת להם לא יהיה לכם לי צוית, אם עשיתי עבודת כוכבים מחני נא מספרך, כשראה הקדוש ברוך הוא שנתן נפשו עליהם אמר בשבילך אני נותן להם את התורה שנאמר כתב לך את הדברים האלה” (שמות רבה (וילנא) פרשה מז סימן ט פרשת כי תשא)

ברצוני להודות לכל מי שהשתתפו במלווה המלכה והפכו אותו לערב מהנה ומעורר השראה. הרעיון של קהילה, שבה כל אחד משתתף לטובת הכלל, בא לידי ביטוי בהסבר של המדרש המצוטט לעיל. אבל את טענתו של משה, שהמצווה “לא יהיה לך” הייתה רק בשבילו, קשה להבין. גם אם ה’ באמת התכוון רק למשה ולא לכל כלל ישראל, עדיין איננו יכולים להבין מדוע צריך “למחוק” את משה, שכן משה לא עבד לעגל הזהב!

הרב ברוך מרדכי אזרחי מסביר זאת עם הרעיון הישן מאוד של קהילה, שבה אין יחידים, אלא כולנו ביחד. כך אמר משה לה’, “אם אתה בוחר בי להמשיך את מורשתו של כלל ישראל, אז ברור שאתה מחשיב אותי כאחד מהם. ואם אתה מסתכל עליי כיחיד, אז נתת את המצוות לי ולא להם (ולכן אין הם חייבים). זה מחזק את הרעיון שכאשר אנחנו נמצאים במשהו שלילי ביחד, כולנו מפסידים, ואם הקהילה עושה משהו חיובי ביחד, כולנו זוכים.

אחר הצהריים של שבת האחרון התבקשתי להסביר את הרעיון של סיום קהילתי. איך יכול להיות שכל אחד לומד רק עמוד או שניים, וכולנו ביחד יכולים לעשות סיום? מי סיים את המסכת? שאלתי בתגובה: “אם כולנו נתפלל שמונה עשרה ביחד, איפה התפילה בציבור? כל אדם התפלל עם המחשבות והרגשות שלו – מה מחבר את כל התפילות השונות שלנו יחד?” (זה אכן דיון הלכתי –עיין שבט הלוי ד, יא).

סיפור פורים מדגיש את היחס בין הפרט לקהילה. המן החליט להשמיד את כל היהודים בגלל מרדכי, אדם אחד מהקהילה. מרדכי אומר לאסתר: “אם לא תעזרי לקהילה, ‘רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו'”. אחשורוש גם מציל את כל היהודים בגלל אסתר, שהיא מאותה קהילה. אנו לומדים מכך שאף יהודי אינו לבד – כל יהודי הוא תמיד חלק מכלל ישראל.

בנוסף, המצוות המיוחדות של פורים מדגישות את הצורך שלנו בקיום יחסים חיוביים עם הסובבים אותנו. משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאת המגילה בציבור וסעודת פורים הם כולם ענייני קהילה. אין לקיים אותם כיחידים, אלא כדברי הגמרא “משפחה – משפחה”.

חודש לאחר מכן, אנו עוברים לפסח, שיש לו מסורת ארוכת שנים של משפחות העורכות את הסדר יחד. זה לא סתם – הפסוק אומר לנו שאנו אמורים לאכול את קרבן פסח בקבוצה שהוגדרה מראש, וכל יהודי צריך להיות חלק מקבוצה.

כולנו מבורכים להשתייך לקהילה הנפלאה הזו.