“…זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה…” (ויקרא ו:ב)

ראיתי שאלה נפלאה על פרשת השבוע. הפרשה מתחילה עם “זאת תורת עולה” ומלמד אותנו על תרומת הדשן. יותר מזה, פרטי ההלכה של קרבן עולה כבר נקראו בשבוע שעבר בפרשת ויקרא! מה הסיבה לתאר את תרומת הדשן כ”תורת העולה”?

הרב יוסף צבי דונר מסביר שלהרבה דברים יש חלק ה”עיקרי” וחלקים ה”טפלים”. כמה חשובים החלקים הטפלים? למשל, תרומות הדשן נעשתה כל בוקר, אבל גם בלי להרים את הדשן, הקרבנות יהיו כשרים. אז כמה זה היה חשוב?

באופן דומה, עד כמה חשוב לעטוף מתנה? הסברנו פעם בטור הזה שלמרות שהמחשבה שמאחורי המתנה היא שחשובה, עם זאת, השקעת זמן ומאמץ כדי למצוא את המתנה ה”נכונה” עדיין חשובה. ועטיפת המתנה מראה אפילו יותר שהנותן שם את כל כולו כדי לרצות את המקבל.

קרבן העולה נקרב כמעט תמיד כמתנה מרצון, וגם נשרפת לגמרי ולא משאירה דבר למי שמביא אותה. זוהי הצהרה יפה על אהבת האדם לה’. אבל אם זה נעשה בצורה עלובה, אולי עדיף לא לתת את זה בכלל? קרבן העולה צריכה הקרבה מושלמת כי המטרה היא שאנחנו מראים שעושים כמיטב יכולתנו כדי לרצות את ה’.

הרב דונר מדמה את זה לתפילה. ישנם חלקים רבים בתפילה שהם חובה, ויש חלקים שאינם חובה. אפשר לשאול כמה חשובים חלקים אלה שאינם חובה? )אני לא מתכוון למצב שבו צריכים לדלג על חלקים מסוימים כדי להתפלל תפילה בציבור.( אני שואל שאלה בסיסית, “כמה חשוב לומר את התפילות הלא חובה בכוונה ראוייה?” הרב דונר מציע כי תפילות אלו הן כמו תרומות הדשן, שקודמת לקרבן העולה על מנת לייפותו.

עם פסח לפנינו, אני מרגיש שאני עומד בין הדורות. אלו מהדורות שלפני תמיד שאלו “מה אני יכול לעשות כדי לשפר את הניקיון שלי לפסח, להיות יותר טוב למהדרין?” כיום אני מקבל שאלות, “האם אני יכול פשוט לצמצם את הניקיון שלי ולמלא את חובתי, או שאני נאלץ לעשות יותר?” גם כאן השאלה לא צריכה להיות אם עשינו את ההכרחי, אלא האם הגשנו אותו כמו שצריך?

אחד הדברים שלדעתי חשוב לעשות בהכנות לליל הסדר הוא לדאוג שיהיה לנו מצב רוח טוב, כדי לא להתעצבן בליל הסדר. יש אנשים שנמנעים מלהוציא את מיטב הכלים שלהם (אם כי המהרי”ל מעודד לעשות זאת), ובכך נמנעים מנסיון להתעצבן על ילדיהם או על אורח, שעלול להרוס את הסדר. אחרים נמנעים מבעיות בכך שהם ישנים אחר הצהריים לפני הסדר, על מנת שיוכלו לתפקד כראוי בליל הסדר. ועבור רובנו, זוהי הכנת דברי תורה שבהם ניתן לערב את המשפחה והאורחים שלנו. קיום דברי רבן גמליאל שאמר ” כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור”, זה המינימום. אבל איך יהיה הסדר בלי מה נשתנה או והיא שעמדה, וכו’!?!?

יהי רצון שנזכה שכל מאמצינו לא רק ימלאו את כל הדרישות, אלא גם את הקישוטים שנועדו לשפר את הסדר שלנו.

אני מאחל לכולכם הכנות לפסח מוצלחות!