נחישות או התלבטות

וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃ (בראשית ב:יז)

את הפסוק הנ”ל אמר ה’ לאדם הראשון. לדעתי זה מעיד שהעונש יהיה מיידי – אם אדם יאכל אותו הוא ימות מיד.

אך במקום זאת, אנו מוצאים שהקב”ה קילל את אדם הראשון באותו יום, אך הוא חי קרוב לאלף שנים!

הגאון מוילנא מסביר שיש שני סוגי עונשים. יש עונשים שהם תוצאות של המעשים עצמם, ועונשים שאינם קשורים למעשים שנעשו, אלא הם על אי ציות.

דוגמאות לעונשים שהם השלכות, אם אמא אומרת לבנה, “אברמלה, אל תכניס את האצבע לשקע החשמל, כי אתה תקבל מכת חשמל קשה!” אם אברמלה לא מקשיב, “העונש” של התחשמלות הוא תוצאה ישירה ומיידית של פעולתו. או, אם אמא אומרת לבנה, “אברמלה, תלבש את המעיל שלך לפני שאתה יוצא החוצה, אחרת אתה תצטנן!” התוצאה אמנם לא ישירה, אבל אם אברמל לא מקשיב ומצטנן זמן קצר לאחר מכן, זו גם תוצאה ישירה של הפעולה שלו.

דוגמה לענישה שאינה תוצאה ישירה, היא אמא ​​שאומרת לבנה, “אברמאלה, אם תנקה את החדר שלך כמו הילד הטוב שאתה, אז אני ארשה לך לצאת לטיול הכיתתי שלך מָחָר. אבל אם תתעלם מאמא ותשאיר את החדר שלך מבולגן, אני לא ארשה לך ללכת.” עונש זה, על אף שנגרם מאי ניקוי חדרו, הוא כתוצאה מאי ציות להוראות אמו.

כשאדם הראשון אכל מהעץ הדעת, הוא לא ציית למצוות ה’, וגם גרם לגופו הכרח למות. הפסוק “מות תמות”, לא אומרת “אתה תמות כעונש”, אלא זה אומר שהכנסת “מוות” לגוף שלך, וגופך ימות בסופו של דבר בגלל המעשה שלך.

רבים מאיתנו קיבלנו החלטות מסוימות לנסוע בנתיב מסוים במהלך שנת 5785. כעת, בתחילת דרכנו, עלינו להיות ערניים ביותר במניעת ולו הפרה קטנה אחת, שכן זה יכול לסלול את הדרך עבור כל הנחישות שלנו להתמוטט, מה שתחייב אותנו למצוא דרך חדשה לתשובה – אם לא מיד, אז בוודאי עד סוף השנה.

פעם שמעתי מישהו שואל, “אם יש לך קופסה מלאה ב-100 עוגיות קרם שוקולד, איזו עוגייה הכי משמינה?” הוא ענה בצחוק, “הראשונה שאתה אוכל, כי ברגע שאתה שובר את הדיאטה שלך, שאר העוגיות ת יעלמו מהר!”

שבת בראשית הוא השבוע הראשון בשנת תשמ”ה שאין בו חג וחוזרים לשגרה. יהי רצון שנהיה חזקים בנחישות שלנו כדי שנשלים את השנה הזו כפי שהתחייבנו לה במהלך הימים הנוראים.