לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל־רֹאשׁוֹ׃ (במדבר ו:ז)

ישנן דרכים רבות ושונות איך לגשת לאתגרים, ובמיוחד כיצד להשתמש בהם כדי לקדם את הצמיחה האישית. אני קורא לזה “תופעת בריכת השחייה”. ישנם אנשים שקופצים מיד לבריכה ומתחילים לשחות. ישנם אחרים שקודם כל יכניסו אצבע, אחר כך את כף הרגל, אחר כך את הרגל, ולאט לאט יכניסו את כל גופם למים. אף אחת מהדרכים אינה טובה יותר, כי לכל אחד יש העדפה אישית משלו. אבל ישנם מקרים שבהם אחד מהסגנונות הללו יתאים יותר מהשני.

זה נכון גם בעבודת ה’. לפעמים אדם צריך לעשות קפיצת מדרגה כדי להתחיל; פעמים אחרות צעדים קטנים נחוצים לצמיחה טבעית ויציבה. יש לבחון כל מצב כדי לקבוע איזו גישה תהיה יעילה יותר.

הגישה המועדפת לעבודת ה’ תשתנה גם בהתאם לגיל. צעירים ונמרצים בדרך כלל מסוגלים לעשות צעדים גדולים בפרקי זמן קצרים, בעוד שאנשים מבוגרים בדרך כלל מצליחים יותר כשהם עושים צעדים קטנים ומשתפרים בהדרגה.

כאשר התורה אומרת לנו שאסור לכהן לטמא למתים, היא מוציאה מכלל 7 קרובי משפחה: אב, אם, אישה, אח, אחות, בן, בת. בפרשת השבוע היא דנה מתי מותר לנזיר לטמא למתים, אך היא אינה מזכירה בן ובת. הרב יעקב קמינצקי שואל מדוע הם לא מוזכרים? הוא עונה על סמך הרעיונות שהבענו לעיל. לקבל נזירות משנה את אורח חייו של אדם באופן מיידי וקיצוני. לכן, זה מתאים יותר לצעירים שעדיין אין להם ילדים, ולכן אין סיבה שהתורה תזכיר אותם! (שימו לב: לפי ההלכה הם מותרים לטמא לבן ובת).

עם זאת, ישנם מצבים בהם מתרחש אירוע המשמש כאזהרה לאדם, כדי שהוא יבין שעליו לקבל נזירות גם בגיל מבוגר יותר. לדוגמה, ההפטרה השבוע מדברת על שמשון הגיבור, שהיה נזיר מסוג אחר, שכן הוא היה נזיר מהרחם. הסיבה לכך הייתה שאמו של שמשון קיבלה מסר כזה ונאמר לה על ידי מלאך ה’ שעליה להיות נזירה כדי לזכות ללדת את שמשון.

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. המפרשים מספרים לנו שהסיבה שהיא מגיעה מיד לאחר שבועות היא משום שמאחר שקיבלנו את התורה לא מכבר, אנחנו ב”תקופה מוצלחת”. ולכן בשבת זו אנו מתאמצים יתר על המידה בלימוד התורה. לא רק שהפרשה היא הארוכה ביותר, אלא שהמדרש בפרשת נשא הוא גם הארוך ביותר, משום שרק לאחר שהתעוררנו בלימוד תורה, אנו מנצלים את ההתלהבות הזו לטובה על ידי לימוד תורה רבה יותר ממה שהיינו עושים בדרך כלל.

השבוע, כיוון שעדיין יש לנו את השפעת חג השבועות, כולנו צריכים לנסות להרבות בלימוד תורה ובקיום המצוות, כדי לשמור אצלינו את רוח יום טוב עוד קצת.