וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃ (בראשית כה:כ)

בפרשת השבוע שעבר, לימדונו חז”ל כי כשיצחק הביא את רבקה לביתו כאשתו, אותם ניסים שהיו באהל שרה חזרו: “נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל” (רש”י בראשית כד:סז). אולם בפרשת השבוע, התורה מזכירה לנו שוב כי רבקה הייתה אחות לבן ובת בתואל, ורש”י מדגיש: “אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע, וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע, וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם (בראשית רבה סג,ד)” (שם כה:כ). אבל למה לחזור על זה? אנחנו כבר ידענו זאת מפרשת השבוע שעבר!

אני רוצה לשתף עמכם מחשבה מבית הלוי. הגמרא במסכת חגיגה מספרת כי בברית מילה של אחר (אלישע בן אבויה) הגיעו גדולי ישראל. כשהם עסקו בתורה, אש משמים סביבה אותם. כשהוסבר לאביו שזו אש רוחנית, הכריז האב כי הוא רוצה שבנו יהיה גם הוא תלמיד חכם כמו האנשים האלה. חז”ל אומרים כי מפני שרצונו של האב לגדל את בנו לתורה הייתה מסיבה לא ראוייה, זו גרמה לאחר להיות אפיקורס. מאמר חז”ל אחר מלמד שצריך אדם להתחיל במצוה אף על פי כוונה לא נכונה, כי יותר יביא לעשותה לכוונה נכונה. בית הלוי שואל: אם כן, במקרה של אחר, למרות רצונו הלא ראוייה של האב, אחר עדיין צריך היה להגיע בסוף הדבר להיות צדיק. מדוע יצאה תוצאה שלילית כזאת? הוא מסביר כי כשמדברים על חינוך ילדים, מגיל צעיר מאוד ההשפעות הראשונות חייבות להיות שורשיהן בטהרה.

נשוב לרבקה. המפרשים אומרים כי כשרבקה הגיעה לבית אברהם ויצחק, בסביבת אנשים צדיקים, היא יכלה לעלות לכתר ולהחליף את שרה. אבל כדי להיות אחת מאמהות של כלל ישראל, לא מספיק להיות צדיקה נסיבתית. צריכה שתהיה משותלת מנעורים. לכן רש”י מדגיש כי אפילו כשהייתה בבית בתואל ולבן, בסביבות אנשי רשע, שורשיה עדיין טהורים. התורה חוזרת על סביבת הילדות המשחיתה שלה כדי להדגיש כי למרות כל זה, הייתה צדיקה מנעוריה. קדושתה הטבעית, הטהורה, ייעדה אותה להיות אם לכלל ישראל.

בחיינו, יצירת סביבה טהורה ב-100% לחינוך ילדינו נראית כמעט בלתי אפשרית. אבל לפחות חייבים אנחנו להכיר בזאת כי רובד הטהרה שאנחנו משיגים ישפיע על ילדינו גם כן.

הפזמון הנפוץ – “הוא רק ילד. תנו לו. כשיגדל, ניתן לו חינוך נכון” – מחביא סכנה נסתרת. סיפורה של רבקה מורה כי אין זה מוקדם מדי לחנך באופן טוב. חז”ל בפרשת השבוע מלמדים אותנו כי כשעשו הקריב קרבנות לעבודה זרה, זו לא הפריעה לרבקה כמה שהפריעה ליצחק, מפני שהייתה כבעה מעוצלה לזאת, ממה שראתה כילדה קטנה. אף על פי שעזבה את ביתה כשהייתה בת שלוש שנים, החשיפה ההיא השפיעה עליה עשרות שנים אחר כך. אני בטוח שרבים מכם יכולים להיזכר ברגעים חולפים משנות הילדות היוצרות, שאף על פי שנראים זעירים, עודם משפיעים על אישיותנו ועל הנהגתינו.

החובה הקדושה של החינוך שמופקדת על כל הורה היא גם עצומה וגם חיונית. ה’ מבין שאנחנו עלולים לעשות טעויות לפעמים. עם זאת, התפקיד שלנו הוא לשאוף למיצוינות, החלה משנות הילדות הצעירות ביותר.