There is a story told about how the Beis Halevi went “all out” to serve a guest in his home, giving him whatever he needed. The guest felt uncomfortable being served by the “Gadol Hador” and several times throughout the visit would say to the Beis Halevi “Please don’t trouble yourself”, “You are not my servant”, “I [...]
וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (שמות יח:יב) רש"י: "וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם." מספרים על בעל בית הלוי שהיה יוצא מגדרו כדי לשרת את אלו שהתארחו בביתו, ומספק להם את כל צרכיהם. פעם התארח אצלו אדם [...]
On verse 14:4, Rashi says that Moshe Rabbeinu told Klal Yisrael to travel towards the Egyptians. While this move made no sense, the Torah says “v’yaasu kein” – and they listened without questioning Moshe. Rashi explains that Klal Yisrael said “We rely only on the words of the son of Amram.” The Tiferes Shlomo asks “Why was Moshe referred to, at this time, [...]
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" (שמות יד:ב) ככאשר משה רבינו אמר לכלל ישראל לחזור לכיוון המצריים, למרות שצעד כזה נתפס כבלתי הגיוני, התורה מספרת "ויעשו כן" (שמות י"ד ד') ואומר רש"י "להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו? אנו צריכים לברוח! אלא אמרו אין לנו אלא דברי [...]
In this parsha the Torah gives us the first mitzvah, of “Kiddush Hachodesh” (“hachodesh hazeh lachem”). The word for “month” (חֹדֶשׁ) comes from the word “new” (חָדַשׁ), and the mitzvah is referring to the reappearance of the new moon. Many of us are familiar with the idea that each month in a lunar year represents [...]
"החודש הזה לכם, ראש חודשים: ראשון הוא לכם, לחודשי השנה" (שמות י"ב ב') בפרשה זו קבלנו את המצווה הראשונה כ'בני ישראל', "קידוש החודש". המלה חֹדֶשׁ באה מהשורש 'לחדש', והמצווה הזאת מתייחסת לחידושו של הירח. אנחנו מכירים את ההבדל בין חודש בשנה הירחית שהירח באמת מתחדש , לבין "חודש" בשנה השימשית שהוא רק חלוקה אקראית של [...]
The Torah tell us (7:3) that Hashem hardened Pharaoh’s heart. There is a famous question on this: We know that Hashem gives a person choice. And so if He hardened Pharaoh’s heart, it seems as if He is taking away his choice. It also seems unfair! The Shla Hakodesh tells us if Pharaoh would have [...]
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז:ג) ידועה השאלה- הרי ה' מעניק בחירה חופשית לבני אדם, כדי שיקבלו את שכרם או, חלילה, את עונשם. לפיכך, כאשר הקב"ה הקשה את לב פרעה, הרי הוא נטל ממנו את בחירתו החופשית. מדוע, אם כן, הוא מענישו על דברים שנעשו, לכאורה, מתוך כפיה? השל"ה הקדוש מסביר שאם פרעה היה נאלץ [...]
2:23 and they cried, and their cry came up to God as an outcome of the bondage. 14:10 and the children of Israel cried out unto Hashem. In this week’s parsha, the Torah says that klal Yisrael cried out, but does not state that they cried out to Hashem. It just says that Hashem received their plea. Whereas at [...]
וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה. (שמות ב:כג) וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה׳. (שמות י"ד:י) נשים לב להבדל בין הפסוקים. בפסוק הראשון, (המוזכר בפרשתנו) התורה מציינת כי בני ישראל זעקו , ותפילתם אכן התקבלה, אך אינה מציינת את העובדה שזעקתם כוונה אל ה'. לעומת זאת, בפסוק השני (המוזכר בפרשת בשלח) כאשר התורה מתארת את עמידת בנ"י מול ים [...]
