"לשנה הבאה בירושלים" (הגדה) בליל הסדר מחלקים את ה"הלל" לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?! הלבוש והגר"א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל הסדר. החלק הראשון, שאנו אומרים [...]
"והמנהג לומר במנחה ההגדה, מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו" (ש"ע א"ח הלכות פסח תל:א) שבת זו נקראת "שבת הגדול", שכן היא מתייחסת לאותה שבת מיוחדת שקדמה ליציאת מצרים, בתאריך י' בניסן. באותו יום נצטוו כלל ישראל לקחת שה ולקשרו למיטותיהם. המפרשים שואלים: "מדוע אנו מציינים את אותו אירוע דווקא בשבת שלפני פסח [...]
"...אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים..." (ויקרא יב:ב) אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (ויק"ר יד,א) (רש"י שם) רבי לייבל'ה איגר שואל, "אין חוקים לבעלי חיים - אלה חוקים לגבי בעלי חיים שעל האדם לקיים. אז למה [...]
וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף ה'(ויקרא י:ו) שני בניו של אהרון מתו לאחר שהביאו מחתתם לה', שלדעתם היה הדבר הנכון לעשות. זה באמת עצוב כשאדם חושב שהוא עושה משהו נכון, אבל באמת עושה משהו כל כך לא נכון שהוא חייב לאבד את חייו בגלל זה. אולי זה מספק לנו הזדמנות להרהר בסיבות שהאדם [...]
"...זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה..." (ויקרא ו:ב) ראיתי שאלה נפלאה על פרשת השבוע. הפרשה מתחילה עם "זאת תורת עולה" ומלמד אותנו על תרומת הדשן. יותר מזה, פרטי ההלכה של קרבן עולה כבר נקראו בשבוע שעבר בפרשת ויקרא! מה הסיבה לתאר את תרומת הדשן כ"תורת העולה"? הרב יוסף צבי דונר מסביר שלהרבה דברים יש חלק ה"עיקרי" [...]
"ויקרא אל משה וידבר ה'" מיכן אמרו כל ת"ח שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו (ויקרא רבה וילנא פרשה א סימן טו) שמתם לב שאנשים שיש להם את כל התשובות לרוב לא יודעים הרבה על הנושא? למשל, כולם מבינים שאנחנו חייבים איכשהו להשיג ביטחון בארץ, ויש אנשים שחושבים שהם מצאו דרך מקורית לפתור את הבעיות. [...]
וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה׃ (שמות לח:כב) הגמרא (ברכות נה:א) והמדרש מספרים שיחה מסקרנת, אם כי יש הבדלים קטנים בין הגרסאות (עיין בפירוש צדה לדרך). המדרש מספר לנו "מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה כֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת, וְאַחַר כָּךְ מֵשִׂים כֵּלִים בְּתוֹכוֹ. [...]
לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ (שמות לה:ג) אולי התקופה המלחיצה ביותר בשבוע היא יום שישי אחר הצהריים, במיוחד קרוב לשעת הדלקת נרות. אנשים בהולים ומתוחים, כי השבת מגיעה וצריך להשלים הכל – ואם לא כן...! למרות שאני לא בטוח מה זה "ואם לא כן", אני חושב שכולנו מרגישים אותו הדבר. לכן, מתישהו במהלך השבוע, [...]
"דבר אחר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא למה אתה כועס עליהם לא שעשו עבודת כוכבים לא צויתם, אמר לו הקדוש ברוך הוא בדיבור שני לא אמרתי לא יהיה לך, אמר לפניו לא צוית אותם לי צוית שמא אמרת להם לא יהיה לכם לי צוית, אם עשיתי עבודת כוכבים מחני נא מספרך, כשראה הקדוש ברוך [...]
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חׇכְמָה וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ־לִי׃ (שמות כח:ג) לעשיית מצווה יש שני צדדים - קיום המצווה בפועל וההכנות. מבחינה הלכתית, ההכנות נקראות לפעמים "הכשרי מצווה", שיכולים להיות בהם פרטים רבים. במקרים מסוימים היא אף נחשבת למצווה בפני עצמה, לדוג' בניית סוכה. השולחן ערוך פוסק שמברכים על בניית הסוכה, אף [...]
