וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר--וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. (ויקרא כו:מב) רש"י שואל על הפסוק הזה: " וְלָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה זְכִירָה בְיִצְחָק? (ספרא)?" רש"י מצטט מהספרא, " אֶלָּא אֲפָרוֹ שֶׁל יִצְחָק נִרְאֶה לְפָנַי צָבוּר וּמֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ." הכוונה היא לעקידה, שבה יצחק נעקד על המזבח כקורבן. זהו דבר מרגש ונוגע ללב, אך גם [...]
כֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ (דברים ל:יד) בסליחות, לאחר "שמע קולנו" ו"אשמנו", ישנן שלוש קטעים המתארים כיצד הנביאים מיכה, דניאל ועזרא ניגשו לבקש רחמים מה' לקבלת תשובתם של כלל ישראל. כל גישה ראויה לעיין בה בפני עצמה, מה שאין כאן מקום לעשות, אך יחד הן מראות כי התשובה אינה תהליך אחיד לכולם. התורה כותבת [...]
"...וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כו:ה) שמעתי פעם מאחד המפקחים של בית מדרש גבוה בלייקווד: במהלך המגיד בליל הסדר, אנו אומרים "גדול עצום" כדי ללמד שהעם היהודי היה חזק במיוחד, כפי שמודגש בפסוק לעיל. הוא הסביר שבכל תקופה, היהודים הצטיינו במה שהיה נחשב בעיני החברה – בין אם זה היה באגרוף בתחילת המאה ה-20, [...]
“וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת־תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה” (דברים כא:יא) אני רוצה לשתף בסיפור שקרה לפני שנים עם אחד מבני. במהלך טיול ביער, הוא מצא ערימת כובעים, ככל הנראה הושארו שם על ידי מחנה ששהה במקום לאחרונה. הוא הביא את הכובעים הביתה ושאל אותי מה לעשות איתם. הסברתי שבמקרה כזה אפשר להניח שיש “ייאוש” [...]
כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִֽיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם (דברים טז:יט) הסיפור הבא, ששמעתי בילדותי, ממחיש את הפסוק הנ"ל: הש"ך היה מעורב בדין תורה עם אדם אחר. למרות היותו תלמיד חכם גדול, הש"ך חש כי הדבר הנכון הוא לפנות לבית דין. הצד השני, שחשש מהטיה מקומית בשל השם טוב של הש"ך כצדיק, ביקש לקיים את הדיון [...]
וישבת בארצם. ומעשה בר"א בן שמוע ור"י הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל ר"י בן בתיר ללמוד הימנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את א"י זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אתם וישבת בארצם חזרו ובאו להם למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה. (ספרי דברים פ׳ ה׳ על דברים יב:כט) [...]
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־֣ה' אֱלֹקֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם: (דברים ח:יא) יש פתגם באנגלית: "אם אתה רוצה לזכור משהו, נסה לשכוח אותו; ואם אתה רוצה לשכוח משהו, נסה לזכור אותו." לעיתים המוח שלנו פועל בניגוד לכוונותינו. בפרשתנו, התורה מזהירה, "פן תשכח" – שמא תשכח את התורה ואת המצוות (דברים ח:יא). [...]
וָאֶתְחַנַּן אֶל־הֹ' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׃ (דברים ג:כג) בין המאורעות בתורה, אחד הקשים ביותר להבנה הוא סיפור הכאת משה את הסלע במי מריבה. עבירה זו הובילה לתוצאה חמורה: משה נמנע מלהיכנס לארץ ישראל, זכות שביקש עם 515 תפילות בפרשת השבוע (ע' במדרש אגדה דברים ג:כג). למרות תפילותיו, לא זכה לבטל את הגזירה ולהיכנס לארץ ישראל. כיצד [...]
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל ... (דברים א:א) רש"י: אל כל ישראל. אִלּוּ הוֹכִיחַ מִקְצָתָן, הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּשּׁוּק אוֹמְרִים אַתֶּם הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים מִבֶּן עַמְרָם וְלֹא הֲשִׁיבוֹתֶם דָּבָר מִכָּךְ וְכָךְ? אִלּוּ הָיִינוּ שָׁם הָיִינוּ מְשִׁיבִים אוֹתוֹ, לְכָךְ כִּנְּסָם כֻּלָּם וְאָמַר לָהֶם הֲרֵי כֻּלְּכֶם כָּאן, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְשׁוּבָה יָשִׁיב (ספרי דברים א:ו-ז)(רש"י שם א:א) [...]
וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה... (במדבר לא:כא) התורה מתארת כיצד יש לחלק את שלל המלחמה בין אלה שנצחו במלחמה. הרבי מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, תמה על הניסוח: מדוע נאמר "הבאים למלחמה" ולא "הבאים מן המלחמה"? הוא משיב תוך הסתמכות על תובנה מחובות הלבבות, המספר על אדם שפנה לחיילים שחזרו מנצחים מן הקרב ואמר: [...]
