לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל־רֹאשׁוֹ׃ (במדבר ו:ז) ישנן דרכים רבות ושונות איך לגשת לאתגרים, ובמיוחד כיצד להשתמש בהם כדי לקדם את הצמיחה האישית. אני קורא לזה "תופעת בריכת השחייה". ישנם אנשים שקופצים מיד לבריכה ומתחילים לשחות. ישנם אחרים שקודם כל יכניסו אצבע, אחר כך את כף הרגל, אחר כך [...]
פְּקֹד אֶת־בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כׇּל־זָכָר מִבֶּן־חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם׃ (במדבר ג:טו) פעם נסעתי ליד בית ספר ציבורי בעיירה קטנה באונטריו, קנדה, והתלמידים זיהו אותי כיהודי והתחילו לצעוק עליי כל מיני קללות וגידופים. אני זוכר שבאותו רגע רעדו לי הידיים, אבל לא בגלל מה שצעקו עליי (בעבר חוויתי קללות גרועות בהרבה, וגם הותקפתי פיזית וגזלו [...]
...וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת׃ (ויקרא כו:יג) רש"י: קוממיות. בקומה זקופה (ספרא): מה מלמד אותנו רש"י באומרו שזה "בקומה זקופה"? יתר על כן, הגמרא אומרת "אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה" (קידושין לא:א). זה אף מובא כהלכה בשולחן ערוך "אסור לילך בקומה זקופה" (או"ח ב:ו). אם כן, כיצד [...]
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה'...שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן (ויקרא כג:ב-ג) באופן כללי, כשאנחנו חושבים על שבת, אנחנו מכירים את חשיבותה כ"מעיין הקדושה" לכל שאר ימות השבוע. אבל איך העלייה הזו בקדושה בשבת מועילה בפועל לימי החול? המדרש (ויקרא רבא כז:י) אומר שלפני שנימול תינוק, עליו "לפגוש" את השבת (זו [...]
לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'׃ (ויקרא יט:יח) במסילת ישרים (יא:עח) "גַּם הַשִּׂנְאָה וְהַנְּקִימָה קָשָׁה מְאֹד לְשֶׁיִּמָּלֵט מִמֶּנָּה לֵב הוּתַל אֲשֶׁר לִבְנֵי הָאָדָם, כִּי הָאָדָם מַרְגִּישׁ מְאֹד בְּעֶלְבּוֹנוֹתָיו וּמִצְטַעֵר צַעַר גָּדוֹל, וְהַנְּקָמָה לוֹ מְתוּקָה מִדְּבַשׁ, כִּי הִיא מְנוּחָתוֹ לְבַדָּהּ." למרות שנקמה היא דבר מתוק, התורה עדיין אומרת לנו "לא תקום"! כיצד מתגברים [...]
אָדָם כִּי־יִהְיֶה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ־סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת...(ויקרא יג:ב) התורה משתמשת בביטוי "אדם כי..." בשלושה מקומות. רבי יוסף צבי דונר מסביר את הסיבה לשימוש בו בכל אחד מהמצבים הללו: בפרשת ויקרא (א:ב) "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'". כאן הפסוק משתמש במילה "מכם", כדי להדגיש שמי שמקריב קרבן לא רק מרומם את עצמו, אלא שהקרבן שהוא [...]
וְכׇל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל (ויקרא יא:מא) בסוף הפרשה, התורה מדברת על כך שאסור לנו לאכול שרצים. רש"י כותב "תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵי לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין בִּשְׁרָצִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת – דַּיָּם”. הרב משה פיינשטיין שואל ,"רוב האנשים בעולם המערבי כבר נגעלים אפילו מהמחשבה לאכול שרצים, עד [...]
דַּבֶּר־נָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃ (שמות יא:ב) מספרים בדיחה על אדם שפגש את אליהו הנביא. אליהו שאל אותו, "מתי להביא את המשיח?" האיש אמר, תן לי לשאול את אשתי. הוא הלך הביתה ושאל את אשתו והיא ענתה להביא אותו מיד. אבל בעוד שהוא יוצא מהבית, קראה אשתו, [...]
וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ (ויקרא א:א) בתפילת ובא לציון יש קטע שנקרא "קדושה דסידרא" - "קדושה" שהיא חלק מסדר התפילות. בקדושה ההיא אנו אומרים את תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוקים, שיש בו המילים "וּמְ֒קַבְּ֒לין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רין", כלומר "ומקבלים זה מן זה ואומרים..." החת"ם סופר מסביר שמה שכל אחד [...]
כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־הָעֲבֹדָה׃ וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה׃ (שמות לט:מב-מג) כאשר אנו מדברים על ביצוע דברים, יש שתי מילים שנראות כמילים נרדפות: "מלאכה" ו"עבודה". אנו מבינים שלכל מילה יש משמעות אחרת ויש סיבות להשתמש באחת מהן במקום השנייה. דוגמה [...]
