לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'׃ (ויקרא יט:יח) במסילת ישרים (יא:עח) "גַּם הַשִּׂנְאָה וְהַנְּקִימָה קָשָׁה מְאֹד לְשֶׁיִּמָּלֵט מִמֶּנָּה לֵב הוּתַל אֲשֶׁר לִבְנֵי הָאָדָם, כִּי הָאָדָם מַרְגִּישׁ מְאֹד בְּעֶלְבּוֹנוֹתָיו וּמִצְטַעֵר צַעַר גָּדוֹל, וְהַנְּקָמָה לוֹ מְתוּקָה מִדְּבַשׁ, כִּי הִיא מְנוּחָתוֹ לְבַדָּהּ." למרות שנקמה היא דבר מתוק, התורה עדיין אומרת לנו "לא תקום"! כיצד מתגברים [...]
אָדָם כִּי־יִהְיֶה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ־סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת...(ויקרא יג:ב) התורה משתמשת בביטוי "אדם כי..." בשלושה מקומות. רבי יוסף צבי דונר מסביר את הסיבה לשימוש בו בכל אחד מהמצבים הללו: בפרשת ויקרא (א:ב) "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'". כאן הפסוק משתמש במילה "מכם", כדי להדגיש שמי שמקריב קרבן לא רק מרומם את עצמו, אלא שהקרבן שהוא [...]
וְכׇל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל (ויקרא יא:מא) בסוף הפרשה, התורה מדברת על כך שאסור לנו לאכול שרצים. רש"י כותב "תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵי לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין בִּשְׁרָצִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת – דַּיָּם”. הרב משה פיינשטיין שואל ,"רוב האנשים בעולם המערבי כבר נגעלים אפילו מהמחשבה לאכול שרצים, עד [...]
דַּבֶּר־נָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃ (שמות יא:ב) מספרים בדיחה על אדם שפגש את אליהו הנביא. אליהו שאל אותו, "מתי להביא את המשיח?" האיש אמר, תן לי לשאול את אשתי. הוא הלך הביתה ושאל את אשתו והיא ענתה להביא אותו מיד. אבל בעוד שהוא יוצא מהבית, קראה אשתו, [...]
וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ (ויקרא א:א) בתפילת ובא לציון יש קטע שנקרא "קדושה דסידרא" - "קדושה" שהיא חלק מסדר התפילות. בקדושה ההיא אנו אומרים את תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוקים, שיש בו המילים "וּמְ֒קַבְּ֒לין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רין", כלומר "ומקבלים זה מן זה ואומרים..." החת"ם סופר מסביר שמה שכל אחד [...]
כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־הָעֲבֹדָה׃ וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה׃ (שמות לט:מב-מג) כאשר אנו מדברים על ביצוע דברים, יש שתי מילים שנראות כמילים נרדפות: "מלאכה" ו"עבודה". אנו מבינים שלכל מילה יש משמעות אחרת ויש סיבות להשתמש באחת מהן במקום השנייה. דוגמה [...]
וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ (שמות לו:ה) הרבה פעמים שואלים אותי אם כדאי לתרום לצדקה מסוימת. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה, אני צריך להסתכל על מספר גורמים. למשל, אם לתורם יש רק סכום כסף קטן, ייתכן שארגון הצדקה ראוי, אבל לא יושפע מתרומתו באופן משמעותי, בעוד שיכול [...]
וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (שמות לא:טז) היהודים שהגיעו לאמריקה לפני מלחמת העולם השנייה האמינו מאוד שהם ימשיכו להיות שומרי תורה ומצוות, אפילו בארץ זרה זו. רבים מהם אפילו מסרו נפשם בשביל שמירת שבת וכו' ובכל זאת התרחקו ילדיהם מהיידישקייט. מה הייתה טעות ההורים? מפורסם מה שהרב משה פיינשטיין אמר, שהאב המשפחה [...]
וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד (שמות כח:כט) שני בגדי כהן הגדול שהתורה מדברת עליהם הכי הרבה הם החושן והציץ. למה דווקא שני בגדים האלו? הרב יוסף בער סולובייצ'יק (מצוטט בעלון הפרדס), הספיד על הרב חיים עוזר גרודזינסקי. הוא אמר שיש כמה רבנים שיש להם הרבה הלכה בראש, אבל [...]
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר...(שמות כה:לא) חז"ל מספרים לנו שמשה רבינו התקשה להבין איך עושים את המנורה. בגלל זה אמר ה' למשה "השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה" (רש"י שם). עוד מספרים לנו חז"ל כי בעת מתן מצוות מחצית השקל, "הראה לו כמין מטבע של אש" (רש"י ל:יג). מדוע מכל הכלים במשכן הייתה המנורה זו [...]
