זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים׃ (במדבר יא:ה) הרב זלמן סורוצקין שואל שאלה שהטרידה אותי שנים רבות. מצאתי את התשובה שלו ממש לעניין, וחשבתי שאולי גם אחרים ירוויחו ממנה. משה רבנו אמר לה', "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה ... לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה: כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי" [...]
חג שבועות הוא חג קצר מאוד. גם לאלו שנשארים ערים כל הלילה, נראה שזה עדיין עובר כהרף עין. כמו אחרי כל חג, אנחנו יכולים להרגיש דכדוך, כשאנחנו מנסים להחזיק בהישגים שלנו מאותו יום טוב וליישם אותם בחיינו. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. לא זו בלבד, אלא שלקראת סוף הפרשה, אנו מאותגרים לשמור על [...]
כיום, נראה שכולם מצהירים, "בואו נהיה ביחד!" תוך כדי אמירת, "הדרך שלי היא הנכונה!" זו לא תופעה חדשה אלא נמשכת מאז ומתמיד. כיצד נוכל להצליח לאפשר לכולם להביע את דעותיהם ולהעריך את מחשבותיהם, ובכל זאת לשמור על אחדות בתוך עם ישראל? שמעתי פעם, מפי הרב זאב לף, בערך את האמירה הבאה: "הדבר הכי טוב לחזק [...]
"...וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו:ד) ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא): כיום, אנשי רפואה, עם כל מיני סטטיסטיקות, תמיד מתארים למה אנחנו יכולים לצפות ולמה יש לנו זכות לצפות מהילדים שלנו, מעצמנו ומחברינו. הם מפרטים שפע של מוגבלויות שניתן להראות עם כל מיני טבלאות. עם זאת, אחרים מתנגדים ואומרים שלפני שהיו [...]
"וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ...אַל־תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית..." (ויקרא כה:לה-לו) היה אברך בשם ראובן, שהיה מאוד מוכשר. שמעון שכנו היה תלמיד חכם, אבל עם "שתי ידיים שמאליות". לשמעון הייתה בעיית אינסטלציה שתעלה לו סכום כסף גדול להזמין איש מקצוע. לכן הוא היסס לתקן את הבעיה. "זו עבודה קלה!" אמר ראובן. "פשוט שלם לי את עלות החלקים ואני אעשה [...]
״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... ״ (ויקרא כג:מ) חז"ל (מדרש תנחומא אמור:כג) אומרים "וכי ראשון הוא, והלא יום חמישה עשר הוא, ואת אמרת ביום הראשון? אלא ראשון הוא לחשבון עונות". אנשים עסוקים בין יום כיפור לסוכות בעשיית מצוות, ולכן לא עוברים עברות במהלך אותה תקופה של ארבעה ימים. זו אמנם מחשבה מרוממת, אבל היא נראית די [...]
"דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי..." (ויקרא יט:ב) המשמעות המקובלת של להיות "קדוש" היא להפריד את עצמנו, כפי שנראה מהרמב"ן במבט ראשון. נשאלת השאלה, "אם קדושה פירושה הפרדה, מה המשמעות של סוף הפסוק "...כי קדוש אני"? האם לה' יש בעיות או מאבק שהוא צריך להיפרד מדברים אחרים?" אני חושב שזה ברור [...]
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻתוּ (ויקרא טז:א) ישנם הסברים רבים ושונים לגבי מה בדיוק היו חטאיהם של בני אהרן. ה'ישמח משה' מציע את הסברו, שמבוסס על שתי הדרכים לעבוד את ה' - מתוך אהבה ומתוך יראה. הרמב"ן על התורה אומר שלעבוד את ה' מתוך אהבה זו רמה גבוהה יותר [...]
"לשנה הבאה בירושלים" (הגדה) בליל הסדר מחלקים את ה"הלל" לשני חלקים. החלק הראשון נאמר במגיד, והחלק השני נאמר לאחר ברכת המזון. מה הסיבה שמחלקים את ההלל לשני חלקים במקום להגיד הכל ביחד?! הלבוש והגר"א שניהם מסבירים שהסיבה שההלל נחלק היא משום ששני חלקי ההלל מתייחסים לשני היבטים שונים של ליל הסדר. החלק הראשון, שאנו אומרים [...]
"והמנהג לומר במנחה ההגדה, מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו" (ש"ע א"ח הלכות פסח תל:א) שבת זו נקראת "שבת הגדול", שכן היא מתייחסת לאותה שבת מיוחדת שקדמה ליציאת מצרים, בתאריך י' בניסן. באותו יום נצטוו כלל ישראל לקחת שה ולקשרו למיטותיהם. המפרשים שואלים: "מדוע אנו מציינים את אותו אירוע דווקא בשבת שלפני פסח [...]
