כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׃ (דברים כא:י) רשי: בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, רש"י אומר לנו שמותר לקחת אשת יפת תואר רק במלחמת הרשות. אולם במלחמת מצווה, כמו נגד שבעת העממים, אסור, כיון שכתוב עליהם "לא תחיה כל נשמה". הרב משה פיינשטיין שאל, "יש הרבה איסורים שנדחים על מנת להתיר את האשת [...]
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: (דברים יח:טו) יש לי חבר קרוב שהוא תלמיד חכם יוצא דופן. כילד הוא שיחק בכדור ונהנה כמו כולם, והיה "אחד מהחבר'ה". כבר בגיל ההתבגרות לקח את לימוד התורה ברצינות רבה יותר, והפך למתמיד עד כדי כך שהיום הוא מומחה בכל הש"ס, כולל זרעים וטהרות, עם [...]
וְכִי־יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ׃ (דברים יד:כד) התורה אומרת לנו שמותר לפדות את המעשר שני שלו בכסף (מטבעות), להעלותם לירושלים, לקנות אוכל בכסף לאכול בירושלים. עם זאת, ברור גם שזו לא הדרך המועדפת, ועדיף להביא את הפרות עצמן [...]
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה (דברים ז:יב) רשי: אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תשמעון (תנחומא עקב א') חז"ל מלמדים אותנו שהמצוות הנזכרות הן המצוות שאנשים דשים בעקבותיהם בגלל שהן נראות קלות ערך, ובכל זאת, במיוחד עבור המצוות ה"קלות" הללו, אנו מקבלים שפע של שכר. זה דורש הסבר. לפני שנים רבות עצרתי בתחנת אוטובוס [...]
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ׃ (דברים ו:ה) התורה אומרת לנו שאנו מחויבים ל"אהבה את ה' בכל לבבך ובכל נפשך". מצווה זו מכונה באופן כללי "אהבת ה'". ישנה מצווה נוספת הנקראת "יראת שמים" המתייחסת ליראת ה'. למה שלא נגיד "יראת ה'" ו/או "אהבת שמים"?. מדוע "אהבה" הולכת עם "ה'" ואילו המילה "שמים" עם "יראה"? [...]
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ (ישעיהו א:ג) בהפטרת השבוע הנביא מתלונן שאף על פי שהחמור מכיר את אבוס בעליו, כלל ישראל אינם מכירים את ה'. שואלים בעלי המוסר, מה ההגיון להשוואה כזו? אנשים הולכים לאוניברסיטה, לומדים פילוסופיה ומדעים, ועדיין לא בטוחים אם יש אלוקים. ואילו חמור מטבעו יודע [...]
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה׃ (במדבר לא:יד) סיבת המלחמה עם מדיין היתה לנקום באלו שגרמו לכלל ישראל לחטוא עם בנות מואב. כלל ישראל הבינו שהם חטאו, חזרו בתשובה, ואז ה' ציווה עליהם לצאת למלחמה. אפשר היה לחשוב שכל מי שמעורב במלחמת קודש זו יהיה רחוק מלחזור על אותו [...]
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (במדבר כה:יג) התורה אומרת שפנחס קיבל כהונה כשכר על הריגת כזבי. ולא רק זה, אלא גם "שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס" (זבחים קא:ב רש"י ד"ה לייחס זרעו אחריו). האם זה גם היה חלק מהשכר שלו? הרעיון שמעשי האבות יכולים להשפיע [...]
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר כה:ג) באופן כללי, אנו מבינים שלכל אנשים יש אתגרים. אנו מניחים שהצדיקים הם אלו שהתגברו על האתגרים שלהם והרשעים הם אלו שנכשלו, אך ההנחות שלנו לגבי הצלחה עתידית המבוססת על תוצאות העבר אינן תמיד נכונות. עם זאת, ישנם אנשים שאנו יכולים להניח שיצליחו יותר מאחרים כי הם [...]
"...וַתָּמׇת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם׃ " (במדבר כ:א) "(מו"ק כח.) למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין (ס"א כמו שפרה אדומה מכפרת) אף מיתת צדיקים מכפרת:" (רש"י שם) אפשר לשאול מדוע אכן מיתת צדיק מכפרת, והאם יש מכנה משותף עם קרבנות שמכפרים, או שהם רק שתי דרכים שונות להשיג כפרה? [...]
