Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
הגמרא במסכת יומא (פו:) מלמדת אותנו שתשובה אינה תמיד מביאה לנו את אותם תוצאות. החוטא במתכוין (במזיד) ושב מיראה תשובתו מועילה להחשיב את חטאו כמעשה שוגג. אבל, אומרת הגמרא, אותו אדם ואותו חטא, ששב מאהבה – מעשיו מעכשיו ייחשבו כזכויות. המושג מוכר, אבל ההגיון מאחריו תמוה – הרי בשני המקרים החוטא שב בפועל עד קצה [...]
אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא Master of the universe, who reigned before any form was created. This Tefillah which depicts the grandeur of HaKadosh Baruch Hu’s rule, after a little thought seems quite odd. We are familiar with the idea of a kingdom, and the king always has subjects. How can it [...]
”אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:“ תפילה זו, שבמבט ראשון משקפת את עוצמתה והדרה של מלכות שמים, במבט שני, מאתגרת אותנו. כולנו מבינים את המושג של מלכות, ובכדי למלוך צריכים אזרחים שיהיו נתונים לסמכותו של המלך. איך ייתכן שהקב"ה מלך לפני בריאת אזרחיו ? השל"ה הקדוש, ואחרים, מסבירים ש"מלך" הוא לא רק תיאור תפקידו [...]
Chazal tell us that when the farmers bringing the bikurim would pass by, the craftsmen in the cities would stop their work in honor of those involved in this mitzvah. The Alshich asks what is so significant in particular about this mitzvah, that Chazal thought it was necessary to mandate honoring those involved? To answer this he [...]
מובא בחז"ל שכל בעלי המלאכה בירושלים היו משביתים את עבודתם לכבוד החקלאים העולים עם ביכוריהם בזמן שהם עברו בעיר. רבינו האלשיך שואל – מה מיוחד במצות ביכורים עד כדי כך שחז"ל הדגישו את החובה לכבד את עושיה (במחיר זמן מלאכה)? בתור תשובה, האלשיך מצטט ממדרש בראשית רבה. המדרש דורש את המילים "בראשית ברא" במובן שבשביל [...]
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ. And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee. (Devarim 23:14) The pasuk says that a person has to [...]
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" [דברים כג:יד] התורה מחייבת אותנו לשאת מעדר או כלי כל שהוא בזמן יציאתנו למלחמה, בכדי שנוכל לכסות את הפסולת בעת שנצטרך לנקבינו. פשר הדבר הינו, שאפילו בנסיבות הכי מחמירות, אסור ליהודי לאבד את חוש הצניעות שלו. אפילו בשיאה של מלחמה, אל [...]
ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. 5 And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, lest he die in the [...]
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. בפרשתינו, התורה מנחה אותנו בדיני מלחמה. איש שלאחרונה בנה בית, התארס עם אשה או נטע כרם, פטור מיציאה למלחמה, כי אם ימות, לא יוכל לשוב ולהגשים את חלומו. אבל התורה לא מסתפקת ברעיון הזה, אלא מוסיפה שהטרגדיה תתרחש [...]
The Torah says: לֹא תִתְגֹּדְדוּ (You should not cut yourselves). The gemora uses this pasuk to tell us that we should not, when together, become splintered groups—agudos agudos. I once heard a question, as to whether there is a connection between the simple pshat, referring to distorting one’s body and the gemora’s explanation of splintering [...]
