Addition by Subtraction
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שְׁמוֹת לה:ג) You shall not kindle a fire in any of your dwellings on the Shabbos day. The question is asked by all of the commentaries: Why was the prohibition of kindling a flame singled out here, instead of any of the other 38 [...]
הכבוד שבאיפוק
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שְׁמוֹת לה:ג) המפרשים שואלים כאן - למה בחרה התורה במלאכת ההבערה בכדי ללמד אותנו שכל מלאכה נחשבת איסור בפני עצמו ? הרי יכלה התורה לנקוט בכל אחת מהל״ט מלאכות בכדי להבהיר דין זה - מה כל כך מיוחד במלאכת ההבערה ? בעל החתם סופר [...]
The Total CHUR-bin of the Egel
The Chizkuni (31:2) notes that when the Torah introduces us to Betzalel, he is introduced as “Betzalel son of Uri son of Chur”—three generations—yet when the Torah tells us the lineage of Eliav it only mentions one generation “son of Achisomach.” Why was it necessary to mention “Chur” who was [...]
החוֹר בלי חוּר
בעל החיזקוני (31:2) מביא לתשומת ליבנו עובדה מעניינת. כשהתורה מציגה לנו את שני בעלי המלאכה של המשכן, ישנו הבדל בין אופי ההצגה. בצלאל, מוצג עם ייחוס של שלשה דורות (בן אורי בן חור) לעומת אליאב, שמוצג רק עד אביו, אחיסמך. הסיבה לכך, אומר בעל החיזקוני, היא שהמשכן בא לכפר על [...]
זקוק לזקוק
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שְׁמוֹת כז:כ) המדרש [תנחומא:ג] מעיר שעל פי רוב, אנשים משתמשים בשמן יותר צלול למאכל ופחות צלול למאור. ואילו כאן, התורה מכתיבה לנו סדר עדיפויות הפוך. השמן הכי צלול (זך וכתית) היה מיועד למאור, ואולם השמן הפחות ממנו בדרגת הצלילות (זך, אבל לא כתית) [...]
Quality vs. Quality
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שְׁמוֹת כז:כ) “That they shall take for you pure olive oil, pressed for illumination” (Exodus 27:30) The Medrash Tanchuma (3) makes the following comment on this pasuk: “Normally, people use the higher grade of oil (zayis zach) for cooking and the lower grade of oil for [...]
Uncollectable Debts
...וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ (שמות פרק כה:ב-ג) Hakadosh Baruch Hu asks Klal Yisrael to “take a terumah for me.” Chazal point out that Hakadosh Baruch Hu did not demand terumah, rather, as the pasuk notes “all with a giving heart.“ I saw a question “Why does [...]
חובות שמשלמים ולא גובים
הקב״ה מבקש מכלל ישראל לקחת לו תרומה. חז״ל מדגישים שהציווי אינו בא כהוראה, אלא כבקשה, כדי שיתרמו עם לב חפץ. ראיתי פעם שאלה בקשר לרעיון זה. בקשתו של הקב״ה- שהתרומה תגיע מתוך נדיבות- נשמעת, לכאורה, תמוהה. הרי בשנה הקודמת הקב״ה הנחיל לבני ישראל עושר משמעותי- קודם מביזת מצרים ולאחר מכן [...]
To Listen Or To Hear
The pasuk says in regards to the eved ivri: His ear is pierced on the doorpost. Rashi asks, quoting the Mechilta, “Why is his ear pierced” and he answers “because that ear heard at Har Sinai ‘lo signov – do not steal’ and still, he went and stole.” The Mechilta [...]
שמעתה או הבנתה?
התורה מורה לנו לנקוב את אזנו של העבד העברי, אם הלה אינו חפץ בחופש המוענק לו על ידי שנת היובל. רש״י מסביר את התהליך על ידי ציטוט מהמכילתא: "אזן ששמעה בהר סיני לא תגנוב - והלך וגנב – תרצע". הרעיון אותו מציעה המכילתא הוא שהעבד משלם כעת מחיר עבור חוסר [...]
Partners in Torah
Vayichan, Chazal tell us, the reason the Torah uses the singular term, is because they were as one person with one heart (ish Echad blev Echad). On a simple level, the Torah is teaching us the wholesomeness of Klal Yisrael at the time of kabalas hatorah: We had a singular [...]
אני לא יכול – ואנו יכולים
״ויחן שם ישראל כנגד ההר״ [שמות יט:ב] ידועים דברי חז״ל שהשימוש בלשון יחיד ("ויחן" במקום "ויחנו") מבטא את האחדות ששררה בקרב כלל ישראל בזמן מתן תורה (״כאיש אחד בלב אחד״). ברמה הפשוטה, לכידות זו הוותה הבעה מאוחדת של רצונם של כל כלל ישראל לקבל את התורה מתוך כוונה להגשים את [...]
The Geula Gets You There. Where?
The gemora in Brochos (4:b) asks “who is a person who will get Olam Haba?” and answers “the one who is somech geula l’tefillah.” Rabbeinu Yona is puzzled how could it be for such a relatively small procedure—just to place the tefillah next to the geula—a person can receive a [...]
המשוחרר המתפלל
הגמרא במסכת ברכות (ד:) שואלת "איזהו בן עולם הבא?" התשובה הניתנת על ידי הגמרא היא, "הסומך גאולה לתפילה". רבינו יונה מתמיה על תשובה זו, היתכן שבשביל מעשה כזה פשוט – אמירת שתי חלקים מהתפילה בסמיכות זה לזה – בן אדם יקצור שכר כזה גדול?! תשובתו הראשונה של רבינו יונה מתמקדת [...]
Happy for Him, Credit to Me
עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר (שמות יב:כט) ...וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל לָקוּ אוּף (תרגום יונתן שמות יב:כט) ...And on that which they were happy with the enslavement of the Jews they were smitten—even they... What is so terrible about being “happy” with the enslavement of the Jews? The [...]
בלי לעשות – כאילו לעשות
עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר (שמות יב:כט) ...וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל לָקוּ אוּף (תרגום יונתן שמות יב:כט) ...ובעבור זה ששמחו על שעבודם של בני ישראל, לקו גם [הם] ... בואו נבין, מה כל כך בעייתי בשמחתם של שבויי מצרים? לא מצאנו שום רמז ששבויים אלו תרמו לשעבוד בני [...]
Obligated! Or Not?
The Torah tells us in regards to the plague of tzefardaya (8:8) that Moshe had to cry out and plead with Hashem to reverse the plague. Many mefarshim deal with the question “why by this particular plague was it necessary for Moshe to pray ‘extra hard’?” There is another pasuk [...]
אם חיוב / בלי חיוב
שתי פרטים לגבי מכת צפרדע דורשים הסבר, הראשון, שמשה רבינו היה צריך לזעוק לד' כדי שיסיר את הצפרדעים. השני, שהצפרדעים לא יסתלקו לגמרי, אלא, "ביאור תשארנה". מה היה כל כך מיוחד במכת צפרדע שדרש תפילה כל כך מאומצת בכדי לסיימה? ולמה היה כל כך חשוב להדגיש שהצפרדעים יישארו ביאור? הגמרא [...]