The Merit of Good Motivation
The Gemora (Yoma 86b) tells us that the power of teshuva does not always achieve the same results. If a person did a sin intentionally (b’mazid) and then repented out of fear of G-d, the sin is downgraded to the level of an unintentional infraction. If, however, he repented out [...]
הכל הולך אהרי המחשבה
הגמרא במסכת יומא (פו:) מלמדת אותנו שתשובה אינה תמיד מביאה לנו את אותם תוצאות. החוטא במתכוין (במזיד) ושב מיראה תשובתו מועילה להחשיב את חטאו כמעשה שוגג. אבל, אומרת הגמרא, אותו אדם ואותו חטא, ששב מאהבה – מעשיו מעכשיו ייחשבו כזכויות. המושג מוכר, אבל ההגיון מאחריו תמוה – הרי בשני המקרים [...]
A Breath of Fresh Air
אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא Master of the universe, who reigned before any form was created. This Tefillah which depicts the grandeur of HaKadosh Baruch Hu’s rule, after a little thought seems quite odd. We are familiar with the idea of a kingdom, and the king always [...]
שאיפה להתחדשות
”אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:“ תפילה זו, שבמבט ראשון משקפת את עוצמתה והדרה של מלכות שמים, במבט שני, מאתגרת אותנו. כולנו מבינים את המושג של מלכות, ובכדי למלוך צריכים אזרחים שיהיו נתונים לסמכותו של המלך. איך ייתכן שהקב"ה מלך לפני בריאת אזרחיו ? השל"ה הקדוש, ואחרים, מסבירים ש"מלך" [...]
The First Point
Chazal tell us that when the farmers bringing the bikurim would pass by, the craftsmen in the cities would stop their work in honor of those involved in this mitzvah. The Alshich asks what is so significant in particular about this mitzvah, that Chazal thought it was necessary to mandate honoring those [...]
היתרום לראשית
מובא בחז"ל שכל בעלי המלאכה בירושלים היו משביתים את עבודתם לכבוד החקלאים העולים עם ביכוריהם בזמן שהם עברו בעיר. רבינו האלשיך שואל – מה מיוחד במצות ביכורים עד כדי כך שחז"ל הדגישו את החובה לכבד את עושיה (במחיר זמן מלאכה)? בתור תשובה, האלשיך מצטט ממדרש בראשית רבה. המדרש דורש את [...]
A Never-Ending Battle
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ. And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee. (Devarim 23:14) The pasuk says [...]
מלחמה נצחי
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" [דברים כג:יד] התורה מחייבת אותנו לשאת מעדר או כלי כל שהוא בזמן יציאתנו למלחמה, בכדי שנוכל לכסות את הפסולת בעת שנצטרך לנקבינו. פשר הדבר הינו, שאפילו בנסיבות הכי מחמירות, אסור ליהודי לאבד את חוש הצניעות שלו. [...]
The Danger of Jealousy
ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. 5 And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, [...]
בעורף ובחזית
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. בפרשתינו, התורה מנחה אותנו בדיני מלחמה. איש שלאחרונה בנה בית, התארס עם אשה או נטע כרם, פטור מיציאה למלחמה, כי אם ימות, לא יוכל לשוב ולהגשים את חלומו. אבל התורה לא מסתפקת ברעיון [...]
All In The Family
The Torah says: לֹא תִתְגֹּדְדוּ (You should not cut yourselves). The gemora uses this pasuk to tell us that we should not, when together, become splintered groups—agudos agudos. I once heard a question, as to whether there is a connection between the simple pshat, referring to distorting one’s body and [...]
הכל נשאר במשפחה
התורה מצוה אותנו "לא תתגודדו". על אף שהציווי מתייחס לאיסור של ניבול עצמי באבילות, הגמרא דורשת איסור אחר ממילים אלו- אל תתחלקו ביניכם לאגודות אגודות. פעם שמעתי שאלה שמתאימה מאוד למקרה זה: האם ישנו קשר בין הפשט הפשוט לבין הדרשה שנדרשת ? כנראה, את תשובתנו מוצאים בתחילת הפסוק, בו מודגש [...]
הברכה עם קישרים
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) במילים אלו, משה רבינו מסביר שהקב"ה אוהב אותנו. הבעל הטורים, מפרש שאהבה זו קשורה דווקא לזכות אבות. לעומת זאת, הרמב"ן נוקט שמחובתינו לקיים מצוות באהבה, כדי לזכות בברכת ד' ביחס אוהב זה. על פניו נראה, שבכדי להתברך מפי עליון, אנו זקוקים לחיבור כל [...]
The Blessing of Connecting
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) and He will love thee, and bless thee, and multiply thee; He will also ... The Baal Haturim explains that these words are referring to zechus Avos. The Ramban explains that we should generate love by doing mitzvos with love (in order to receive a blessing [...]
More Than Fair
There is an expression in English “Finders keepers, losers weepers.” The point of this saying is that Civil Law defines what is right and what is wrong. There seems to be no reason to justify giving something back when you don’t have to. Yet in this week’s parsha, the Torah [...]
מעבר להוגן
ישנו ביטוי באנגלית “Finders keepers, losers weepers.” או בקיצור, "מצאת, הרווחת". המסר של משפט עממי זה הינו שלכאורה אין שום סיבה לוותר על משהו ש"מגיע לך" מפאת היותך מוחזק בו. אבל וויתור זה הינו בדיוק מה שמתואר בפרשתינו: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב (דברים ו:יח) רב שמשון רפאל הירש מסביר שבפסוק זה הקב"ה [...]
Enjoying the Big Picture
ה‘ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. (דברים א:ו) You have dwelt long enough on this mountain. The Targum Yonasan Ben Uziel explains this pasuk by telling us of all the great things which we received at Har Sinai. In describing the gifts that were given to Klal [...]
אין לאן לברוח
ה‘ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. (דברים א:ו) התרגום יונתן מפרש את הפסוק הנ"ל כרשימת הישגים ומתנות שקבלנו בהר סיני. ביחס לדברים שקבלנו, התרגום כותב ”וְאִתְהַנִי לְכוֹן עַד הָאִידְנָא“ כלומר, דברים שהנאתם נתונה לנו, כגון: המשכן, התורה, וכו'. תיאור זה של התרגום, על פניו, אינו עולה בקנה אחד עם ההבנה הקלאסית שרש"י מלמד אותנו על [...]