Shabbos Newsletter Parshas Vayikra (HaChodesh) 5778 Sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter in memory of a loved one, or for a refuah shelaymah—or any non-commercial purpose! Just 50₪ per issue. Contact Lev Seltzer for details Reminders: Mincha Erev Shabbos at 12:30, 17:33 Shabbos Shiurim: The Rav’s shiur on Beis Elokim written by the [...]
Chazal tell us about the humility of Moshe: Though he was the one who orchestrated the building of the tabernacle in the desert, and it seemed logical that he should be able to enter on his own accord, he did not do so until Hashem called him and asked him to enter. Chazal express this lesson of [...]
חז"ל מספרים לנו על ענוותו של משה רבנו: למרות שהוא ניהל את בניית המשכן במדבר, והיה נראה הגיוני שהוא יכנס בעצמו, הוא לא נכנס עד שה' הזמין אותו להיכנס. חז"ל מביעים את הלקח שיכולים ללמוד מהענווה שלו במאמר: "כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו". קשה להבין את המאמר, שהרימשה המתין מפני הענווה [...]
Shabbos Newsletter Parshas Vayikra 5777 You can sponsor an issue of the Ahavas Shalom Newsletter—Contact Lev Seltzer for details Reminders: The Rav is away this Shabbos Note that Maariv on Friday night might be as early as 19:21! Beis Elokim Shiur is cancelled The Rav’s shiur on Pesach Hagadah will take place at 17:00, this [...]
The pasuk says (Vayikra 5:15 & 21) “If a person will commit a misuse (מַעַל) and sins (חָטְאָה) unintentionally against Hashem. In pasuk 21 it says “If a person will sin (תֶחֱטָא) and create a trespassing (מַעַל) against Hashem” The Chida notes that in the first pasuk מַעַל (misuse) is followed by חָטְאָה (sin), whereas in [...]
נֶפֶשׁ, כִּי-תִמְעֹל מַעַל, וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה, מִקָּדְשֵׁי ה': וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַה' אַיִל תָּמִים מִן-הַצֹּאן, בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף-שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל-הַקֹּדֶשׁ--לְאָשָׁם (ויקרא ה' ט"ו) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'; וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ, עָשַׁק אֶת-עֲמִיתוֹ (ויקרא ה' כ"א) החיד"א מעיר שאף כי שבפסוק ט"ו מתחיל במעילה "כי תמעול מעל" ואחריו "וחטאה", לעומת זאת בפסוק כ"א [...]
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) Chazal explain that the reason there is a small alef in the word “Vayikra” is because Moshe Rabbeinu would not enter into the mishkan that he built until he was called. Based on this, Chazal learn that “Any talmid chacham who doesn’t have necessary understanding of what to do, a dead carcass [...]
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) מובא בילקוט שמעוני [ויקרא א:תכ"ט] שהסיבה לכתיבת ה"אלף" המוקטנת [במילה "ויקרא"] הגיעה מחמת מניעה מסויימת מצידו של משה רבינו. משה רבינו סירב להכנס למשכן עד שנקרא אליו. נימוסים אלו מקבלים גיבוי חזק מחז"ל, עד כדי ההצהרה הגורפת: "כל תלמיד חכם שאין בו דעה, נבלה טובה הימנו". כלומר, תלמיד חכם שלא מבין מעצמו [...]
...אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה׳ מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א:ב) הפסוק מתחיל בלשון יחיד (”...אדם כי יקריב...“) ומסיים בלשון רבים (”...תקריבו את קרבנכם“) – מה פשר מעבר זה ? האלשיך נוקט במהלך שיכול להאיר את עינינו. אדם, כשהאדם עומד לבד,הוא יכול לבוא לידי חטא. על ידי הבאת הקרבן ברבים, [...]
...אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה׳ מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א:ב) The Torah begins this pasuk in the singular (ki yakriv) and finishes off the thought in the plural (takrivu es korbanchem). Why did the Torah switch number when speaking about just one topic? Based on the Alshich, I would [...]
