“וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל-מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ” (במדבר יב:יא)

אהרון ומרים דיברו שניהם לשון הרע על משה רבנו, ובכל זאת כאשר נענשו, מרים נענשה עם צרעת אבל כנראה שאהרון רק ננזף. אהרון הופך לסנגור שלה, ומתחנן בפני משה שינסה להקל על גזר דינה. הנצי”ב מספר לנו שלשיחת אהרן ומרים לא הייתה שום כוונה רעה והם לא ניסו לגרום נזק למשה רבנו. לפיכך, זה היה צריך להיחשב ללשון הרע לתועלת, שמותר. הנצי”ב מסביר שאם מישהו יעבור על האיסור של לשון הרע, מבלי להיות מוציאי שם רע, יכול להיות שהוא יקבל צרעת, אך לא יצטרך לעבור את כל התהליך של מצורע. עם זאת, כשמישהו מוציא שם רע – כלומר מה שאמר היה שקר – הוא יקבל את “כל החבילה”, ועליו לקיים את כל הפרטים בהלכות המצורע. לפיכך, התחנן אהרון למשה ואמר שהדבר נעשה בטעות, כלומר, החטא שלנו היה לשון הרע ומרים ראויה לעונש קל יותר. עם זאת, ה’ לא קיבל את הטיעון הזה ומרים קיבלה את העונש כמי שהוציא שם רע.

החפץ חיים, בספרו על לשון הרע, דן בקביעות על שני נושאים: 1) מידת לשון הרע, ו -2) הנזק שנגרם לאדם עליו נאמר לשון הרע. נראה לי, שאהרון חשב שהעונש צריך להיות מבוסס על מה שהאדם התכוון לעשות, ולכן העונש שקבלה מרים צריך להיות רק על לשון הרע. תגובת ה’ היא שלפעמים הנזק שנגרם יכול להיות כה גדול עד שאי אפשר לכפר מבלי לעבור את כל תהליך המצורע.

אנו עומדים אחרי חג השבועות ומסתכלים על ספר במדבר שנקרא במהלך השבועות הקרובים. רבים מאיתנו לא יכולים אלא לחוש ייאוש – אם ה”דור-דעה” חטאו, אנו עצמנו בהחלט נועדים לחטוא. עם זאת, ברצוני להראות מתחילת הפרשה שיש תקווה. כשאהרון הכהן קבל מצוות הדלקת המנורה, “אמר לו הקב”ה: ‘חייך, שלך גדולה משלהם…’ “(רש”י). רבותינו מלמדים אותנו שאהרון זכה לזה בזכות “שלא שינה” – שהוא לא שינה את הדרך שהוא תפס את עצמו. גם אנחנו צריכים לחוש ענווה ולהבין שרק בעזרת ה’ נוכל להתגבר על היצר הרע. אנו כל הזמן מבקשים מה’ “שלא אחטא עוד”. בהחלט, אם נתפלל לה’ שלא ניפול ביד היצר הרע, זה יוסיף לעזרתנו מה’.

נכון לעכשיו אנו צופים קדימה עם חוסר וודאות בשאלה אם הקורונה עומדת מאחורינו, או עדיין מולנו. זה הזמן שעלינו לדאוג להתפלל על העתיד ולהודות על העבר. אחד מהנסיונות שעומדים לפנינו הוא להימנע מלומר לשון הרע על אלו שאינם עומדים בהנחיות המוטלות על ידי הממשלה. מי שירצה לדעת כיצד ומתי צריך לתת תוכחה כראוי, צריך לדבר עם בר סמכא. במקום לדבר באופן שלילי על אלו שאנחנו חושבים, למרות שחושבים שיש לנו את הזכות לגעור בהם, עלינו להתפלל לשלומם של כולם.