וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ (שמות יג:ח) הגמרא (ירושלמי חגיגה ב:א) מספרת לנו על אמו של אחר (אלישע בן אבויה). כשהייתה מעוברת בו, עברה על פני בית עבודה זרה והריחה מריח הבשמים. החשיפה הלכאורה הקטנה הזו השפיעה על הילד שהייתה נושאת — ולבסוף תרמה לכך שהוא הפך לאפיקורוס. [...]
דַּבְּרוּ אֶל־כׇּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃ (ויקרא יב:ג) מקורו של שבת הגדול הוא היום שבו בני ישראל התחילו באופן רשמי להתכונן לקורבן פסח. אך איזו מסר עמוק יותר מעבירה התורה בכך שהיא מציינת את התאריך עצמו? השנה העניין בולט במיוחד, שכן שבת הגדול חלה בדיוק כפי שהיה [...]
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי־יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַה' מִן־הַבְּהֵמָה מִן־הַבָּקָר וּמִן־הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶם׃ (ויקרא א:ב) התפלה היא במקום הקרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים, ומעומד, דומיא דעבודה. וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו [...]
וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃ (שמות לה:כז) חז"ל מסבירים שהמילה "וְהַנְּשִׂאִם" כתובה חסר יו"ד, משום שהנשיאים התעצלו ולא פעלו בזריזות בהבאת נדבותיהם למשכן. המדרש מספר – וכך מביא רש"י – שבבוא העת להקריב את קרבנות הנשיאים, הם הקריבו אותם בזריזות מופלגת, כמעשה תשובה. הרב ברוך מרדכי אזרחי שואל: מדוע צריך [...]
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃ וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל־מְלָאכָה׃ )שמות לא:ב-ג) חז"ל מספרים לנו כי כאשר בצלאל בנה את המשכן ואת כליו, ידע לשלב את האותיות שבהן נברא העולם – ובכך התכוון בעת יצירת הכלים. זהו בבירור רעיון קבלי עמוק, שמרגיש לנו זר מאוד מהבנתנו היומיומית. אני רוצה [...]
וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת׃ (שמות כח:לה) בספרו *מ וולוז'ין לירושלים* (תרצ"ג, 1933), מאיר בר-אילן שאל את גדולי ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה, "מהו תפקידו של רב?” התשובות נחלקו. יש רבנים שאמרו כי תפקידו העיקרי של הרב הוא להשיב שאלות הלכתיות. אחרים הדגישו לטפל בנזקקים, בעניים ובמדוכאים. קבוצה [...]
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ (שמות כה:ח) רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב בבית וגן, בנה מבנה יפהפה ומרשים לישיבתו ממש בלב שכונה מגורים. בלילות שבת היו מצטרפים אל הישיבה רבים מבעלי הבתים המקומיים לתפילה. בין קבלת שבת למעריב היה הרב עדס נושא דרשה בנושאים שנגעו גם לבעלי הבתים וגם לבני הישיבה כאחד. באחת [...]
אִם־יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל־מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כא:יט) התורה אומרת לנו בפרשת בשלח: "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות טו, כו). אולם בפרשת השבוע, כאשר מדובר על רשות הרופאים האנושיים לרפא את החולים, התורה משתמשת בביטוי כפול: "ורַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט). השאלה הברורה היא: מדוע רפואתו של הקב"ה מופיעה בפועל יחיד, [...]
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ (שמות יח:כא) לפני שנים רבות עבדתי כשוחט במפעל. בגלל חוסר הניסיון שלי, היחס שלי בין טרפות לכשרות היה גבוה מהממוצע. הבעלים ניגש אליי ואמר לי שאני חייב לשפר את המספרים. השבתי לו: "אני עובד כאן [...]
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם׃ (שמות יג:יט) תָּנוּ רַבָּנַן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ׳״. (סוטה יג.) יש שאלה מפורסמת על בני ישראל בים סוף. [...]
