וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ (בראשית כח:טז) הגמרא בסנהדרין (צה:ב) מספרת שלאחר שיעקב אבינו כבר עבר את מקום מקדש העתיד, אמר: „איך עברתי במקום שאבותיי התפללו בו ולא התפללתי אני בעצמי?!“ מיד חזר למקום ההוא. אבל על הפסוק הנ"ל מביא רש״י מדרש חז״ל אחר: כשקם יעקב בבוקר אמר [...]
וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃ (בראשית כה:כ) בפרשת השבוע שעבר, לימדונו חז"ל כי כשיצחק הביא את רבקה לביתו כאשתו, אותם ניסים שהיו באהל שרה חזרו: "נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל" (רש"י בראשית כד:סז). אולם בפרשת השבוע, התורה [...]
ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי (בראשית כד:לג) למה סירב אליעזר לאכול לפני שמסר את מסריו ללבן? בדרך כלל, אנו מניחים שאדם שיש לו קשר עם תלמיד חכם יושפע ממנו להיטב. אבל לא דואגים שהתלמיד חכם עצמו עלול להיות מושפע לרעה מהקשר עם עם הארץ. שמעתי פעם בשם הרב אהרן קוטלר זצ"ל, שהוא הגיר [...]
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם׃ (בראשית יח:א) אברהם אבינו אירח את אורחיו במלוא ההדר והכבוד. בעקבות זאת, כלל ישראל זכה לשפע "הטבות" מה' (עיין בבא מציעא פו:ב). אבל האם אברהם אבינו באמת הכניס אורחים? הרי האורחים שלו היו למעשה מלאכים בתחפושת, שלא באמת היו זקוקים לשום דבר. אז למרות שהשקיע [...]
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־לוֹט אַל־נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי־אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (בראשית יג:ח) רועי לוט רבו עם רועי אברהם. אברהם נטרד מזה, ואמר ללוט: „למה נריב? אנחנו כמו אחים!“ כדי לפתור את העניין, הוא הציע שיפרידו זה מזהת כדי להימנע מקונפליקט מתמשך. רש"י מציע שתי פירושים מדוע בחר אברהם בדרך זו. [...]
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כׇּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃ (בראשית ו:יז) הזוהר מגלה כי המשמעות העמוקה יותר של הפסוק הזה נמצאת בהפטרה „מי נח זאת לי“ (מי נח, ברמז למבול). מפתיע מאד, שזה מאשים את נח במבול. מדוע? מפני שהוא היה צריך להתפלל לטובת דורו, בדיוק כפי שאברהם [...]
כי עשית זת...(בראשית ג:יד) האם תהיתם פעם מדוע הנחש, שהתחיל עם קומה זקופה, נידון לזחול על גחונו כעונש? המגיד מדובנא מסביר זאת באמצעות משל. אדם עשיר, שעבר בעיירה שבה התגוררו קרובי משפחתו, פגש קרוב צעיר שנראה מוטרד מאוד. "מה מטריד אותך?" שאל. הצעיר נאנח, "מצאתי שידוך נפלא ואני חפץ לשאת אותה, אך אביה דורש סכום [...]
בַסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃ (ויקרא כג:מב) יש הלכה מעניינת בנוגע למצוות ישיבת סוכה שרבים מתקשים להבינה. הגמרא לומדת מהפסוק הנ"ל שישיבת האדם בסוכה צריכה להיות דומה לאופן שבו הוא גר בביתו – תישבו כעין תדורו. באופן כללי, אם הסוכה הופכת לבלתי ראויה למגורים בשל גורמים חיצוניים, כגון גשם או שלג, פטורים [...]
וַיֹּ֣אמֶר ה' סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ (במדבר יד:כ) לאחר שכלל ישראל חטאו בחטא העגל, עלה משה לשמיים פעם שנייה להתחנן למחילה עבור בני ישראל. ביום הכיפורים, אמר ה': "סלחתי כדברך", ונתן לנו את הלוחות השניים. הרב יצחק הוטנר שואל שאלה נוקבת: אם ה' סלח לנו, מדוע לא השיב את הלוחות הראשונים? חז"ל דנים בהרחבה בהבדלים בין שני [...]
רבינו יונה, בספרו שערי תשובה (שער ראשון, סעיפים 24 ו-25), מביא החלקים העקריים של תשובה, ובעיקר השביעי מדבר על הכנעה, שפלות, ולעבודבהצניע. הוא מפרט על תכונות אלה, אך עולה השאלה: מה הקשר בין צניעות לתשובה? הגמרא במסכת סוכה (מט:ב) מפרשת את הפסוק "ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם [...]
