וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה־אִישׁ צְרוֹר־כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ וַיִּרְאוּ אֶת־צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ׃ (בראשית מב:לה) החתם סופר דן ברעיון חשוב באחת מתשובותיו (חלק ו: נט). הוא מדגיש שאדם חייב להיזהר שלא להביא את עצמו למצב שמעורר תלונות – לא מהקב"ה ולא מבני אדם. הוא כותב שקשה ככל שיהיה להקפיד שלא יהיה להקב"ה שום דבר נגדך, [...]
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמוֹ׃ (בראשית לז:כו) כאשר שופטים דנים, הם נוטים לחפש תקדים. הרעיון פשוט: אם כבר היה מקרה דומה שנפסק, אותו פסק דין מספק מסגרת כיצד להמשיך. עיקרון זה קיים גם בעולם התורה. כאשר מתעוררות שאלות חדשות, פוסקי הדור מתייעצים בתשובות שנכתבו בעבר—אפילו מאות שנים קודם —כדי לראות אם [...]
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־שִׁמְעוֹן וְאֶל־לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ... (בראשית לד:ל) המפרשים נחלקו רבות על הצדקת הטענות שהעלו שמעון ולוי להשמדת כל אנשי שכם. מהפסוקים ברור שיעקב אבינו חלק בתוקף על דרכם, אף שבסופו של דבר השלים עם המעשה. השאלה נותרת בעינה: מה בדיוק ביקשו שמעון ולוי להשיג, ומה הייתה בעצם טענתו של יעקב? מצאתי [...]
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ (בראשית כח:טז) הגמרא בסנהדרין (צה:ב) מספרת שלאחר שיעקב אבינו כבר עבר את מקום מקדש העתיד, אמר: „איך עברתי במקום שאבותיי התפללו בו ולא התפללתי אני בעצמי?!“ מיד חזר למקום ההוא. אבל על הפסוק הנ"ל מביא רש״י מדרש חז״ל אחר: כשקם יעקב בבוקר אמר [...]
וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃ (בראשית כה:כ) בפרשת השבוע שעבר, לימדונו חז"ל כי כשיצחק הביא את רבקה לביתו כאשתו, אותם ניסים שהיו באהל שרה חזרו: "נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל" (רש"י בראשית כד:סז). אולם בפרשת השבוע, התורה [...]
ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי (בראשית כד:לג) למה סירב אליעזר לאכול לפני שמסר את מסריו ללבן? בדרך כלל, אנו מניחים שאדם שיש לו קשר עם תלמיד חכם יושפע ממנו להיטב. אבל לא דואגים שהתלמיד חכם עצמו עלול להיות מושפע לרעה מהקשר עם עם הארץ. שמעתי פעם בשם הרב אהרן קוטלר זצ"ל, שהוא הגיר [...]
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם׃ (בראשית יח:א) אברהם אבינו אירח את אורחיו במלוא ההדר והכבוד. בעקבות זאת, כלל ישראל זכה לשפע "הטבות" מה' (עיין בבא מציעא פו:ב). אבל האם אברהם אבינו באמת הכניס אורחים? הרי האורחים שלו היו למעשה מלאכים בתחפושת, שלא באמת היו זקוקים לשום דבר. אז למרות שהשקיע [...]
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־לוֹט אַל־נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי־אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (בראשית יג:ח) רועי לוט רבו עם רועי אברהם. אברהם נטרד מזה, ואמר ללוט: „למה נריב? אנחנו כמו אחים!“ כדי לפתור את העניין, הוא הציע שיפרידו זה מזהת כדי להימנע מקונפליקט מתמשך. רש"י מציע שתי פירושים מדוע בחר אברהם בדרך זו. [...]
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כׇּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃ (בראשית ו:יז) הזוהר מגלה כי המשמעות העמוקה יותר של הפסוק הזה נמצאת בהפטרה „מי נח זאת לי“ (מי נח, ברמז למבול). מפתיע מאד, שזה מאשים את נח במבול. מדוע? מפני שהוא היה צריך להתפלל לטובת דורו, בדיוק כפי שאברהם [...]
כי עשית זת...(בראשית ג:יד) האם תהיתם פעם מדוע הנחש, שהתחיל עם קומה זקופה, נידון לזחול על גחונו כעונש? המגיד מדובנא מסביר זאת באמצעות משל. אדם עשיר, שעבר בעיירה שבה התגוררו קרובי משפחתו, פגש קרוב צעיר שנראה מוטרד מאוד. "מה מטריד אותך?" שאל. הצעיר נאנח, "מצאתי שידוך נפלא ואני חפץ לשאת אותה, אך אביה דורש סכום [...]
