יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ (ישעיהו א:ג) בהפטרת השבוע הנביא מתלונן שאף על פי שהחמור מכיר את אבוס בעליו, כלל ישראל אינם מכירים את ה'. שואלים בעלי המוסר, מה ההגיון להשוואה כזו? אנשים הולכים לאוניברסיטה, לומדים פילוסופיה ומדעים, ועדיין לא בטוחים אם יש אלוקים. ואילו חמור מטבעו יודע [...]
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה׃ (במדבר לא:יד) סיבת המלחמה עם מדיין היתה לנקום באלו שגרמו לכלל ישראל לחטוא עם בנות מואב. כלל ישראל הבינו שהם חטאו, חזרו בתשובה, ואז ה' ציווה עליהם לצאת למלחמה. אפשר היה לחשוב שכל מי שמעורב במלחמת קודש זו יהיה רחוק מלחזור על אותו [...]
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (במדבר כה:יג) התורה אומרת שפנחס קיבל כהונה כשכר על הריגת כזבי. ולא רק זה, אלא גם "שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס" (זבחים קא:ב רש"י ד"ה לייחס זרעו אחריו). האם זה גם היה חלק מהשכר שלו? הרעיון שמעשי האבות יכולים להשפיע [...]
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר כה:ג) באופן כללי, אנו מבינים שלכל אנשים יש אתגרים. אנו מניחים שהצדיקים הם אלו שהתגברו על האתגרים שלהם והרשעים הם אלו שנכשלו, אך ההנחות שלנו לגבי הצלחה עתידית המבוססת על תוצאות העבר אינן תמיד נכונות. עם זאת, ישנם אנשים שאנו יכולים להניח שיצליחו יותר מאחרים כי הם [...]
"...וַתָּמׇת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם׃ " (במדבר כ:א) "(מו"ק כח.) למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין (ס"א כמו שפרה אדומה מכפרת) אף מיתת צדיקים מכפרת:" (רש"י שם) אפשר לשאול מדוע אכן מיתת צדיק מכפרת, והאם יש מכנה משותף עם קרבנות שמכפרים, או שהם רק שתי דרכים שונות להשיג כפרה? [...]
כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: (אבות ה:יז) אולי אחד הנושאים המדוברים ביותר בפרשת השבוע הוא הנזק שנגרם על ידי מחלוקת. אני רוצה להתמקד בזה מנקודת מבט הלכתית והשקפית. מה [...]
אַךְ בַּה' אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃ (במדבר יד:ט) כלב תפש את תשומת ליבם של כלל ישראל כדי להרגיע אותם. הוא ניסה לשכנע אותם לא לקחת את דברי המרגלים כאמת לאמיתה, והסביר להם שכיבוש הארץ ממש אפשרי - אנחנו יכולים להתגבר על העמים האלה. אבל הביטוי [...]
זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים׃ (במדבר יא:ה) הרב זלמן סורוצקין שואל שאלה שהטרידה אותי שנים רבות. מצאתי את התשובה שלו ממש לעניין, וחשבתי שאולי גם אחרים ירוויחו ממנה. משה רבנו אמר לה', "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה ... לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה: כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי" [...]
חג שבועות הוא חג קצר מאוד. גם לאלו שנשארים ערים כל הלילה, נראה שזה עדיין עובר כהרף עין. כמו אחרי כל חג, אנחנו יכולים להרגיש דכדוך, כשאנחנו מנסים להחזיק בהישגים שלנו מאותו יום טוב וליישם אותם בחיינו. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. לא זו בלבד, אלא שלקראת סוף הפרשה, אנו מאותגרים לשמור על [...]
כיום, נראה שכולם מצהירים, "בואו נהיה ביחד!" תוך כדי אמירת, "הדרך שלי היא הנכונה!" זו לא תופעה חדשה אלא נמשכת מאז ומתמיד. כיצד נוכל להצליח לאפשר לכולם להביע את דעותיהם ולהעריך את מחשבותיהם, ובכל זאת לשמור על אחדות בתוך עם ישראל? שמעתי פעם, מפי הרב זאב לף, בערך את האמירה הבאה: "הדבר הכי טוב לחזק [...]
