Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת׃ (שמות ז:כג) אנו רואים מהפסוק הזה שאפילו בעיצומו של מקרה, אדם יכול למנוע מעצמו מלהיות מושפע, לא משנה כמה זה מרגש. ליל הסדר הוא הלילה בו אנו משתדלים להטביע בעצמנו ובילדינו את האמונות הבסיסיות של היהדות. אנשים רבים עוברים את התוכנית של ליל הסדר ונהנים, אבל אז פשוט [...]
“And Pharaoh turned and went to his palace, he did not take this to heart either.” (Shemos 7:23) We see from this verse that even in the middle of an event, one can prevent himself from being affected, no matter how moving it is. The Seder Night is the night that we try to impress [...]
נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת ה' אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃ (ויקרא ד:ב) בפרשת ויקרא אנו לומדים על חובתו של אדם להביא קרבנות במצבים שונים. הקרבן שאנשים הכי מכירים, הוא קרבן החטאת. אנו מבינים שלמרות שהאדם לא התכוון לחטוא, החטא עדיין בוצע ויש צורך בתשובה (בעולם החילוני יש מושג דומה עם ההבחנה בין הריגה [...]
“If a person sins through ignorance against any of the commandments of Hashem concerning things which ought not to be done, and do against any of them.” (Vayikra 4:2) In the parsha of Vayikra, we learn about one’s obligation to bring offerings in various situations. The one with which people are most familiar is the [...]
וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ (שמות לה:כז) חז"ל מספרים "אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים – אָנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, ... אָמְרוּ נְשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?" (רש"י שם) התרגום יונתן אומר, "וַעֲנַנֵי שְׁמַיָא אָזְלִין לְפִישׁוֹן וְדַלְיַין מִתַּמָּן יַת אַבְנֵי בּוּרְלְוַת חֵילָא וְיַת אַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא [...]
And the rulers brought shoham stones, and stones to be set, for the efod, and for the breastplate (Shemos 35:27) Chazal tell us that the nesi’im waited to bring what was lacking after all the donations for the mishkan were made. But the outpouring of generosity of all of klal Yisrael left nothing for them [...]
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃ (שמות לג:כ) זה עתה עברנו את פורים והרעיון מהפסוק "ונהפוך הוא" (אסתר ט:א) עדיין איתנו. מעניין שבפרשת השבוע יש לנו פסוק דומה. ה,' אומר, "וראית את אחרי ופני לא יראו." (שמות לג:כג) עלה בדעתי שאולי יש להם נושא דומה, ויש לקח ללמוד מההשוואה בין שני הפסוקים [...]
And He said, you cannot see my face, for no man shall see Me and live. (Shemos 33:20) We just finished Purim and the idea of “Vi’nahaphoch Hu” is still with us. Interestingly, in this week’s parsha we have a similar expression. Hashem says, “You can see my back, but you cannot see my front.” [...]
The Jews had light, and gladness, and joy, and honour. (Megillah 8:16) There is an obvious question. Most capital cities, especially in the Diaspora, were dominated by non-Jews, and in the city of Shushan during the Purim story, it seems that there were many enemies of the Jews living there. Why then was the city [...]
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃ (מגילת אסתר ח:טז) יש שאלה ברורה. רוב ערי הבירה, במיוחד כשהיהודים היו בגלות, נשלטו על ידי אינם-יהודים. וגם נראה מסיפור פורים שהיו הרבה אויבים של היהודים בשושן. מדוע אם כן היתה העיר שושן "נבוכה" כאשר ניתנה הגזרה להרוג את כל היהודים? יתר על כן, כאשר מרדכי ניצח, ויצא מלפני [...]
