Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
“If a person sins through ignorance against any of the commandments of Hashem concerning things which ought not to be done, and do against any of them.” (Vayikra 4:2) In the parsha of Vayikra, we learn about one’s obligation to bring offerings in various situations. The one with which people are most familiar is the [...]
וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ (שמות לה:כז) חז"ל מספרים "אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים – אָנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, ... אָמְרוּ נְשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?" (רש"י שם) התרגום יונתן אומר, "וַעֲנַנֵי שְׁמַיָא אָזְלִין לְפִישׁוֹן וְדַלְיַין מִתַּמָּן יַת אַבְנֵי בּוּרְלְוַת חֵילָא וְיַת אַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא [...]
And the rulers brought shoham stones, and stones to be set, for the efod, and for the breastplate (Shemos 35:27) Chazal tell us that the nesi’im waited to bring what was lacking after all the donations for the mishkan were made. But the outpouring of generosity of all of klal Yisrael left nothing for them [...]
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃ (שמות לג:כ) זה עתה עברנו את פורים והרעיון מהפסוק "ונהפוך הוא" (אסתר ט:א) עדיין איתנו. מעניין שבפרשת השבוע יש לנו פסוק דומה. ה,' אומר, "וראית את אחרי ופני לא יראו." (שמות לג:כג) עלה בדעתי שאולי יש להם נושא דומה, ויש לקח ללמוד מההשוואה בין שני הפסוקים [...]
And He said, you cannot see my face, for no man shall see Me and live. (Shemos 33:20) We just finished Purim and the idea of “Vi’nahaphoch Hu” is still with us. Interestingly, in this week’s parsha we have a similar expression. Hashem says, “You can see my back, but you cannot see my front.” [...]
The Jews had light, and gladness, and joy, and honour. (Megillah 8:16) There is an obvious question. Most capital cities, especially in the Diaspora, were dominated by non-Jews, and in the city of Shushan during the Purim story, it seems that there were many enemies of the Jews living there. Why then was the city [...]
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃ (מגילת אסתר ח:טז) יש שאלה ברורה. רוב ערי הבירה, במיוחד כשהיהודים היו בגלות, נשלטו על ידי אינם-יהודים. וגם נראה מסיפור פורים שהיו הרבה אויבים של היהודים בשושן. מדוע אם כן היתה העיר שושן "נבוכה" כאשר ניתנה הגזרה להרוג את כל היהודים? יתר על כן, כאשר מרדכי ניצח, ויצא מלפני [...]
וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה...וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה:ב,ח) חז"ל אומרים לנו שהמילה "לי" בפסוק הנ"ל פירושה שאדם צריך לתת את התרומה לשמה. כך גם הגמרא אומרת על עשיית המשכן שצריך לבנותה לשמה - ללא סיבות אנוכיות. הרב אלי' לופיאן שואל, "מדוע דווקא כאן מדגישה התורה שיש לעשות מצוה זו לשמה? ועוד, חז"ל אומרים שאדם צריך לקיים מצוות אפילו [...]
“…Let them take for me a portion…And I will dwell within them.” (Shemos 25:2,8). Chazal tell us that the word “li” (for me) in the above verse means that a person should give the terumah to Hashem selflessly. So too the gemora says about the making of the mishkan that it should be done selflessly [...]
מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק (שמות כג:ז) תארו לעצמכם שיש לכם משהו בבית מאד יקר לכם, ובשל שבריריותו, אף פעם לא משאילים אותו לאף אחד, שמא יקרה לו משהו רע. אבל אז החבר הטוב שלך רוצה לשאול אותו. אז עכשיו אתה צריך לחשוב: לא הייתי משאיל אותו לאדם זר. אבל בשביל החבר הטוב הזה, לא רק שאשאיל לו, [...]
