Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
The Torah tells us when the Jews complained about the mon, they claimed that they had it better in Egypt! The Chizkuni explains each line in the Torah as follows: This is because they ate in Egypt without any trouble – and it was all FREE! “We had watermelon for dessert, onions that added zest [...]
בפרשתנו, התורה מזכירה טענה שנשמעת, לכאורה, תמוהה והזויה. בני ישראל מתלוננים למשה שה"מן" אותו הם אוכלים לא משתווה למאכלים אותם אכלו במצרים. בעל החיזקוני מפרש את טענותיהם מילה במילה: "זכרנו את האבטיחים שאכלנו לקינוח ואת הבצלים ושומים שתיבלו את המאכלים העסיסיים כמו בשר ודגים. והכל היה בחינם!" טענה זו הינה פשוט בלתי נתפסת. מה בדיוק [...]
The Torah tells us this week about the Sota – a wife accused of being with another man. In order to prove her innocence, the Kohen takes mayim chayim – water from a live spring – and puts it into an earthenware vessel. The Be’er Mayim Chayim tells us that this is also a metaphor: [...]
בפרשתינו, התורה מלמדת אותנו על הסוטה, אשה שנחשדה על דבר עבירה עם גבר זר. כדי להוכיח את צדקותה, הכהן משקה את הסוטה "מים חיים" מכלי חרס. בעל הבאר מים חיים מדגיש שאופי הגשת המים הוא חלק מהמטאפורה שיוצרת התורה על ידי תהליך זה. כלי החרס מסמל את גופנו וה"מים חיים" מייצגים את נשמתנו. מקורם של [...]
These are the names of the sons of Aaron, the priests that were anointed, whom he consecrated to minister in the priest's office. (Bamidbar 3:1) Rashi: Only the sons of Aharon are mentioned, yet they are called the offspring of Moshe because he taught them Torah, teaching us that one who teaches his friend’s son [...]
אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים, הַמְּשֻׁחִים--אֲשֶׁר-מִלֵּא יָדָם, לְכַהֵן. (במדבר 3:1)רש''י: ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו המשמעות הנלמדת מדבריו של רש"י היא שחיים הם לא קיום פיזי בלבד. אלא, כשם שהורה זה מישהו שקיים (פיזית) את הילד, כך מישהו [...]
וְזָכַרְתִּי, אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. (וַיִּקְרָא כו:מב) Then will I remember My covenant with Jacob, and also My covenant with Isaac, and also My covenant with Abraham will I remember; and I will remember the land. (Vayikra 26:42) The Toras Kohanim asks “What about the [...]
וְזָכַרְתִּי, אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. (וַיִּקְרָא כו:מב) בסוף התוכחה, הקב"ה מבשר לבניו שאף על פי שהפיצם בין העמים והענישם קשות, בכל זאת יגאל אותם בזכות הברית שכרת עם האבות. בעל התורת כהנים שואל על בריתות אלה: למה לא מוזכרת זכות האימהות? האם הם פחות ראויות [...]
...וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ (וַיִּקְרָא כה:לו) …Let your brother live with you (Vayikra 25:36). When the Torah tells us that a person is supposed to love his friend as himself, it uses the word “imach” meaning “together with you.” From this Rabbi Akiva learns (Bava Metzia 62A) that if a person has only one flask of [...]
...וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ (וַיִּקְרָא כה:לו) התורה מצווה אותנו להחזיק את אחינו הרש. אבל לא בכל מחיר. הפסוק מדגיש שחיי אחיך חייבים לבוא "עמך". מכאן דורש רבי עקיבא [בבא מציעא סב.] חייך קודמים, שאם לא כן, איננו חי "עמך" אלא במקומך. התורה משתמשת במושג "עמך" גם לגבי עבד עברי. שם דורשת הגמרא שאם יש לאדון רק [...]
