Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה (הם לא הבינו את ההבדל [...]
Then he shall shave himself, but he shall not shave the nesek; and the Kohen shall quarantine the nesek for a second seven day period. (Leviticus 13:33) וְהִתְגַּלָּח וְאֶת-הַנֶּתֶק, לֹא יְגַלֵּחַ; וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית. (וַיִּקְרָא יג:לג) The Medrash tells us that the letter “gimel” in the word “וְהִתְגַּלָּח“ must be written larger [...]
The pasuk says “zos hachaya” – these are the animals that can be eaten. Rashi explains that we use the expression “chaya” – life – since Jews are attached to life, they were separated from the non-kosher animals, which detract from life. Whereas the Gentiles who are not attached to life can eat what they [...]
כאשר התורה מנחה אותנו לגבי האסור והמותר בתחום המזון, היא קובעת ש"זאת החיה אשר תאכלו" [ויקרא י"א:ב]. רש"י מסביר את שימוש הפסוק במילה "חיה". מכיון שעם ישראל דבוק לקב"ה, שהוא מקור החיים, הוא צריך לשמור מרחק ממאכלים שפועלים פעולה הפוכה. הנחיות אלו עומדות בניגוד למצבן של אומות העולם, שלא קבלו מגבלות אלו. כדי להמחיש זאת [...]
The gemora in Megilla tells us that in a leap year we celebrate Purim in the Adar which is closer to Pesach in order that one geula should be next to the other. Obviously, this isn’t just to bunch them together for convenience. There are many references throughout Chazal connecting Purim to Pesach. Let’s explore [...]
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) Chazal explain that the reason there is a small alef in the word “Vayikra” is because Moshe Rabbeinu would not enter into the mishkan that he built until he was called. Based on this, Chazal learn that “Any talmid chacham who doesn’t have necessary understanding of what to do, a dead carcass [...]
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) מובא בילקוט שמעוני [ויקרא א:תכ"ט] שהסיבה לכתיבת ה"אלף" המוקטנת [במילה "ויקרא"] הגיעה מחמת מניעה מסויימת מצידו של משה רבינו. משה רבינו סירב להכנס למשכן עד שנקרא אליו. נימוסים אלו מקבלים גיבוי חזק מחז"ל, עד כדי ההצהרה הגורפת: "כל תלמיד חכם שאין בו דעה, נבלה טובה הימנו". כלומר, תלמיד חכם שלא מבין מעצמו [...]
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) These are the accounts of the mishkan, the mishkan of the testimony... The mefarshim ask “to what is this a testimony?” and the answer that is given is that after the egel when HaKadosh Baruch Hu removed the His Presence from the Jews, Bnei Yisrael were waiting for a [...]
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) המפרשים מתחבטים בשאלה על מה בדיוק ״מעיד״ המשכן? הם עונים שקיומו של המשכן ״מעיד״ על פיוסו של הקב״ה והשכנת שכינתו מחדש בתוכינו, לאחר מעשה העגל. הט״ז שואל על נחיצותו של אות זה. הרי, כשקיבלנו את הלוחות השניות, ובושרנו ״סלחתי כדבריך״ - אין לך עדות גדולה מזו. למה צריכים אות [...]
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שְׁמוֹת לה:ג) You shall not kindle a fire in any of your dwellings on the Shabbos day. The question is asked by all of the commentaries: Why was the prohibition of kindling a flame singled out here, instead of any of the other 38 melachos, which are prohibited on Shabbos? [...]
