Rav Zachariash’s weekly blog on the parsha
ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. 5 And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, lest he die in the [...]
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. בפרשתינו, התורה מנחה אותנו בדיני מלחמה. איש שלאחרונה בנה בית, התארס עם אשה או נטע כרם, פטור מיציאה למלחמה, כי אם ימות, לא יוכל לשוב ולהגשים את חלומו. אבל התורה לא מסתפקת ברעיון הזה, אלא מוסיפה שהטרגדיה תתרחש [...]
The Torah says: לֹא תִתְגֹּדְדוּ (You should not cut yourselves). The gemora uses this pasuk to tell us that we should not, when together, become splintered groups—agudos agudos. I once heard a question, as to whether there is a connection between the simple pshat, referring to distorting one’s body and the gemora’s explanation of splintering [...]
התורה מצוה אותנו "לא תתגודדו". על אף שהציווי מתייחס לאיסור של ניבול עצמי באבילות, הגמרא דורשת איסור אחר ממילים אלו- אל תתחלקו ביניכם לאגודות אגודות. פעם שמעתי שאלה שמתאימה מאוד למקרה זה: האם ישנו קשר בין הפשט הפשוט לבין הדרשה שנדרשת ? כנראה, את תשובתנו מוצאים בתחילת הפסוק, בו מודגש שכולנו בנים לקב"ה. בתור בנים [...]
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) במילים אלו, משה רבינו מסביר שהקב"ה אוהב אותנו. הבעל הטורים, מפרש שאהבה זו קשורה דווקא לזכות אבות. לעומת זאת, הרמב"ן נוקט שמחובתינו לקיים מצוות באהבה, כדי לזכות בברכת ד' ביחס אוהב זה. על פניו נראה, שבכדי להתברך מפי עליון, אנו זקוקים לחיבור כל שהוא עם הקב"ה. לפי בעל [...]
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) and He will love thee, and bless thee, and multiply thee; He will also ... The Baal Haturim explains that these words are referring to zechus Avos. The Ramban explains that we should generate love by doing mitzvos with love (in order to receive a blessing with love). It seems that [...]
There is an expression in English “Finders keepers, losers weepers.” The point of this saying is that Civil Law defines what is right and what is wrong. There seems to be no reason to justify giving something back when you don’t have to. Yet in this week’s parsha, the Torah tells us: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב (דברים [...]
ישנו ביטוי באנגלית “Finders keepers, losers weepers.” או בקיצור, "מצאת, הרווחת". המסר של משפט עממי זה הינו שלכאורה אין שום סיבה לוותר על משהו ש"מגיע לך" מפאת היותך מוחזק בו. אבל וויתור זה הינו בדיוק מה שמתואר בפרשתינו: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב (דברים ו:יח) רב שמשון רפאל הירש מסביר שבפסוק זה הקב"ה דורש מאיתנו להתנהג ברמה אחת [...]
ה‘ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. (דברים א:ו) You have dwelt long enough on this mountain. The Targum Yonasan Ben Uziel explains this pasuk by telling us of all the great things which we received at Har Sinai. In describing the gifts that were given to Klal Yisrael at that time, he [...]
ה‘ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. (דברים א:ו) התרגום יונתן מפרש את הפסוק הנ"ל כרשימת הישגים ומתנות שקבלנו בהר סיני. ביחס לדברים שקבלנו, התרגום כותב ”וְאִתְהַנִי לְכוֹן עַד הָאִידְנָא“ כלומר, דברים שהנאתם נתונה לנו, כגון: המשכן, התורה, וכו'. תיאור זה של התרגום, על פניו, אינו עולה בקנה אחד עם ההבנה הקלאסית שרש"י מלמד אותנו על זמן מתן תורה. אנחנו ברחנו [...]
