היופי של הכנה
נח קבל הנחיה שהבהמות שאינן טהורות יבואו אליו [בראשית ו:כ]. לעומת זאת, לגבי הבהמות הטהורות, נח מצווה לקחת אותם [בראשית ז:ב]. ר' יעקב קמינצקי זצ"ל הבחין בהבדל זה ואף הקשה עליו. אם נח זכה שיבואו אליו הבהמות – אז למה לא שני הסוגים (טהורות ולא טהורות) ? (זה אפילו נשמע [...]
Don’t be a Wandering Jew
...וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת... (בְּרֵאשִׁית ד:טו) And G-d placed an “os” on Cain. (Bereishis 4:15) The Medrash Tanchuma gives various possibilities for the meaning of the word “os” (emblem). One of them is that Hashem gave Cain the “os” of Shabbos. This is difficult to understand because Hashem had just [...]
אות ועוד
...וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת... (בְּרֵאשִׁית ד:טו) חז"ל במדרש תנחומא, מעלים מספר אפשרויות לפשר ה"אות" שניתנה לקין. על פי אחת מהן, "אות" איננה אות במובן הקלאסי של המילה, אלא הכוונה היא שה' נתן לקין את השבת. פירוש זה של המדרש נשמע תמוה. הרי מטרת האות היתה לרכך את עונשו של קין – "נע ונד [...]
כשיש סכך, לא לשכוח
הפסוק מכנה את יום ט"ו בתשרי כ"יום הראשון" - המדרש שואל את השאלה המתבקשת - הרי איך יום זה, שבאמצע החודש, ייחשב ראשון ?! תשובה ידועה שמציע המדרש היא, שיום זה הוא ראשון לחשבון עוונות, כלומר, שאין זמן לחטוא מפני שמתרוצצים להשלים ארבעת המינים ובניית הסוכה. הט"ז מרחיב על מחשבה [...]
Putting your Schach—and your Guard—Up
The pasuk calls the first day of Sukkos “byom harishon.” The medrash questions “It’s not the first day of the month—it is the fifteenth!” and proceeds to answer that it is “rishon b’avonosayhem” (the first of your sins). There are those who suggest a meaning, that people don’t have time to [...]
The Merit of Good Motivation
The Gemora (Yoma 86b) tells us that the power of teshuva does not always achieve the same results. If a person did a sin intentionally (b’mazid) and then repented out of fear of G-d, the sin is downgraded to the level of an unintentional infraction. If, however, he repented out [...]
הכל הולך אהרי המחשבה
הגמרא במסכת יומא (פו:) מלמדת אותנו שתשובה אינה תמיד מביאה לנו את אותם תוצאות. החוטא במתכוין (במזיד) ושב מיראה תשובתו מועילה להחשיב את חטאו כמעשה שוגג. אבל, אומרת הגמרא, אותו אדם ואותו חטא, ששב מאהבה – מעשיו מעכשיו ייחשבו כזכויות. המושג מוכר, אבל ההגיון מאחריו תמוה – הרי בשני המקרים [...]
A Breath of Fresh Air
אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא Master of the universe, who reigned before any form was created. This Tefillah which depicts the grandeur of HaKadosh Baruch Hu’s rule, after a little thought seems quite odd. We are familiar with the idea of a kingdom, and the king always [...]
שאיפה להתחדשות
”אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:“ תפילה זו, שבמבט ראשון משקפת את עוצמתה והדרה של מלכות שמים, במבט שני, מאתגרת אותנו. כולנו מבינים את המושג של מלכות, ובכדי למלוך צריכים אזרחים שיהיו נתונים לסמכותו של המלך. איך ייתכן שהקב"ה מלך לפני בריאת אזרחיו ? השל"ה הקדוש, ואחרים, מסבירים ש"מלך" [...]
The First Point
Chazal tell us that when the farmers bringing the bikurim would pass by, the craftsmen in the cities would stop their work in honor of those involved in this mitzvah. The Alshich asks what is so significant in particular about this mitzvah, that Chazal thought it was necessary to mandate honoring those [...]
היתרום לראשית
מובא בחז"ל שכל בעלי המלאכה בירושלים היו משביתים את עבודתם לכבוד החקלאים העולים עם ביכוריהם בזמן שהם עברו בעיר. רבינו האלשיך שואל – מה מיוחד במצות ביכורים עד כדי כך שחז"ל הדגישו את החובה לכבד את עושיה (במחיר זמן מלאכה)? בתור תשובה, האלשיך מצטט ממדרש בראשית רבה. המדרש דורש את [...]
A Never-Ending Battle
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ. And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee. (Devarim 23:14) The pasuk says [...]
מלחמה נצחי
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" [דברים כג:יד] התורה מחייבת אותנו לשאת מעדר או כלי כל שהוא בזמן יציאתנו למלחמה, בכדי שנוכל לכסות את הפסולת בעת שנצטרך לנקבינו. פשר הדבר הינו, שאפילו בנסיבות הכי מחמירות, אסור ליהודי לאבד את חוש הצניעות שלו. [...]
The Danger of Jealousy
ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. 5 And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, [...]
בעורף ובחזית
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. בפרשתינו, התורה מנחה אותנו בדיני מלחמה. איש שלאחרונה בנה בית, התארס עם אשה או נטע כרם, פטור מיציאה למלחמה, כי אם ימות, לא יוכל לשוב ולהגשים את חלומו. אבל התורה לא מסתפקת ברעיון [...]
All In The Family
The Torah says: לֹא תִתְגֹּדְדוּ (You should not cut yourselves). The gemora uses this pasuk to tell us that we should not, when together, become splintered groups—agudos agudos. I once heard a question, as to whether there is a connection between the simple pshat, referring to distorting one’s body and [...]
הכל נשאר במשפחה
התורה מצוה אותנו "לא תתגודדו". על אף שהציווי מתייחס לאיסור של ניבול עצמי באבילות, הגמרא דורשת איסור אחר ממילים אלו- אל תתחלקו ביניכם לאגודות אגודות. פעם שמעתי שאלה שמתאימה מאוד למקרה זה: האם ישנו קשר בין הפשט הפשוט לבין הדרשה שנדרשת ? כנראה, את תשובתנו מוצאים בתחילת הפסוק, בו מודגש [...]
הברכה עם קישרים
וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ... (דְּבָרִים ז: יג) במילים אלו, משה רבינו מסביר שהקב"ה אוהב אותנו. הבעל הטורים, מפרש שאהבה זו קשורה דווקא לזכות אבות. לעומת זאת, הרמב"ן נוקט שמחובתינו לקיים מצוות באהבה, כדי לזכות בברכת ד' ביחס אוהב זה. על פניו נראה, שבכדי להתברך מפי עליון, אנו זקוקים לחיבור כל [...]