“Real” Chesed
The Targum Yonason (perek 22:1) tells us that there was a discussion between Yitzchak and Yishmael regarding who had the right to inherit their father Avraham. Yitzchak claimed “I am the son of Sarah, so I should inherit.” Yishmael replied “I was 13 when I had my bris milah, and [...]
ממש חסד
ה"תרגום יונתן" מביא שיחה שהתקיימה בין יצחק אבינו ובין ישמעאל. האחים התנצחו לגבי מי ראוי יותר לרשת את אברהם אביהם. יצחק אבינו טען שמכיוון שהוא הבן של שרה אימנו, שהיא האשה (ולא הפילגש), הוא זכאי לרשת. ישמעאל טען כנגדו שהוא עמד במבחן זכאות גדול יותר, שכן הוא היה בן שלש-עשרה [...]
The Fare Price
וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. [בראשית יג:ג]. Avraham returned on his journey back to Eretz Yisrael. Rashi comments that he repaid his debts from his travels down to Egypt. Many are familiar with a story about the Chofetz Chaim: He had to mail [...]
המחיר הנכון
וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. [בראשית יג:ג]. רש"י, בפירושו על הפסוק, מבאר שאברהם אבינו חזר אל אותן האכסניות בהן ביקר, ושילם את כל חובותיו. הרבה מכירים את הסיפור הידוע על החפץ חיים ובול הדואר. החפץ חיים התכוון לשלוח מכתב לבן אדם מסויים בעיר [...]
The Beauty of Preparation
The Beauty of Preparation From the non-kosher animals, Noach was told “two of every sort shall come to you.” (Bereishis 6:20). But of the kosher animals, Noach was told “you shall take to yourself seven” (Bereishis 7:2). Rabbi Yaakov Kamenetsky wonders why was it that there was this distinction between [...]
היופי של הכנה
נח קבל הנחיה שהבהמות שאינן טהורות יבואו אליו [בראשית ו:כ]. לעומת זאת, לגבי הבהמות הטהורות, נח מצווה לקחת אותם [בראשית ז:ב]. ר' יעקב קמינצקי זצ"ל הבחין בהבדל זה ואף הקשה עליו. אם נח זכה שיבואו אליו הבהמות – אז למה לא שני הסוגים (טהורות ולא טהורות) ? (זה אפילו נשמע [...]
Don’t be a Wandering Jew
...וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת... (בְּרֵאשִׁית ד:טו) And G-d placed an “os” on Cain. (Bereishis 4:15) The Medrash Tanchuma gives various possibilities for the meaning of the word “os” (emblem). One of them is that Hashem gave Cain the “os” of Shabbos. This is difficult to understand because Hashem had just [...]
אות ועוד
...וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת... (בְּרֵאשִׁית ד:טו) חז"ל במדרש תנחומא, מעלים מספר אפשרויות לפשר ה"אות" שניתנה לקין. על פי אחת מהן, "אות" איננה אות במובן הקלאסי של המילה, אלא הכוונה היא שה' נתן לקין את השבת. פירוש זה של המדרש נשמע תמוה. הרי מטרת האות היתה לרכך את עונשו של קין – "נע ונד [...]
כשיש סכך, לא לשכוח
הפסוק מכנה את יום ט"ו בתשרי כ"יום הראשון" - המדרש שואל את השאלה המתבקשת - הרי איך יום זה, שבאמצע החודש, ייחשב ראשון ?! תשובה ידועה שמציע המדרש היא, שיום זה הוא ראשון לחשבון עוונות, כלומר, שאין זמן לחטוא מפני שמתרוצצים להשלים ארבעת המינים ובניית הסוכה. הט"ז מרחיב על מחשבה [...]
Putting your Schach—and your Guard—Up
The pasuk calls the first day of Sukkos “byom harishon.” The medrash questions “It’s not the first day of the month—it is the fifteenth!” and proceeds to answer that it is “rishon b’avonosayhem” (the first of your sins). There are those who suggest a meaning, that people don’t have time to [...]
The Merit of Good Motivation
The Gemora (Yoma 86b) tells us that the power of teshuva does not always achieve the same results. If a person did a sin intentionally (b’mazid) and then repented out of fear of G-d, the sin is downgraded to the level of an unintentional infraction. If, however, he repented out [...]
הכל הולך אהרי המחשבה
הגמרא במסכת יומא (פו:) מלמדת אותנו שתשובה אינה תמיד מביאה לנו את אותם תוצאות. החוטא במתכוין (במזיד) ושב מיראה תשובתו מועילה להחשיב את חטאו כמעשה שוגג. אבל, אומרת הגמרא, אותו אדם ואותו חטא, ששב מאהבה – מעשיו מעכשיו ייחשבו כזכויות. המושג מוכר, אבל ההגיון מאחריו תמוה – הרי בשני המקרים [...]
A Breath of Fresh Air
אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא Master of the universe, who reigned before any form was created. This Tefillah which depicts the grandeur of HaKadosh Baruch Hu’s rule, after a little thought seems quite odd. We are familiar with the idea of a kingdom, and the king always [...]
שאיפה להתחדשות
”אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:“ תפילה זו, שבמבט ראשון משקפת את עוצמתה והדרה של מלכות שמים, במבט שני, מאתגרת אותנו. כולנו מבינים את המושג של מלכות, ובכדי למלוך צריכים אזרחים שיהיו נתונים לסמכותו של המלך. איך ייתכן שהקב"ה מלך לפני בריאת אזרחיו ? השל"ה הקדוש, ואחרים, מסבירים ש"מלך" [...]
The First Point
Chazal tell us that when the farmers bringing the bikurim would pass by, the craftsmen in the cities would stop their work in honor of those involved in this mitzvah. The Alshich asks what is so significant in particular about this mitzvah, that Chazal thought it was necessary to mandate honoring those [...]
היתרום לראשית
מובא בחז"ל שכל בעלי המלאכה בירושלים היו משביתים את עבודתם לכבוד החקלאים העולים עם ביכוריהם בזמן שהם עברו בעיר. רבינו האלשיך שואל – מה מיוחד במצות ביכורים עד כדי כך שחז"ל הדגישו את החובה לכבד את עושיה (במחיר זמן מלאכה)? בתור תשובה, האלשיך מצטט ממדרש בראשית רבה. המדרש דורש את [...]
A Never-Ending Battle
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ. And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee. (Devarim 23:14) The pasuk says [...]
מלחמה נצחי
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" [דברים כג:יד] התורה מחייבת אותנו לשאת מעדר או כלי כל שהוא בזמן יציאתנו למלחמה, בכדי שנוכל לכסות את הפסולת בעת שנצטרך לנקבינו. פשר הדבר הינו, שאפילו בנסיבות הכי מחמירות, אסור ליהודי לאבד את חוש הצניעות שלו. [...]