הרמת ההשראה

דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (ויקרא יט:ב)

שאלה שמטופלת היא; מדוע יש צורך שכל כלל ישראל יתכנס כדי לשמוע את ההצהרה הזו? מה כל כך חשוב שהפרשה הזו חייבת להיאמר במיוחד לכל קהילת ישראל?

לאחר שמתאספים, המצווה הראשונה שמספרים לנו עליה היא שעלינו להיות קדושים. באופן כללי אפשר לחשוב שכאשר אומרים למישהו שהוא צריך להיות קדוש, מה שהוא עושה זה לברוח ליער, לבנות לעצמו צריף כלשהו, לחיות כמתבודד ולהקדיש את עצמו לשירות ה׳. למה? כי קשה מדי למישהו להיות קדוש כשהוא עם כולם. אז אם מישהו רצה להיות קדוש, הוא היה הולך למקום של בידוד כדי שיוכל לגדול להיות אדם קדוש.

עם זאת, התורה מלמדת אותנו כאן שהדרך הזו אינה הכרחית. כדי להפוך לאדם קדוש, אין צורך להיות מבודד. להפך, זה משהו שצריך להיעשות כחברה שלמה. זו הסיבה שהתורה רצתה שכולם יהיו יחד, כי כולם יהיו חלק מהרעיון של לגדול בקדושתם יחד.

נהוג שרבים, לפני שהם עושים מצווה, לומר “הנני מוצאן…” (הנה אני מוכן ומוכן…). בטקסט הסטנדרטי הזה נאמר שכאשר עושים את המצווה, יש לעשות זאת כחלק מכלל ישראל. מה הכוונה בביטוי הזה?

כשאדם עושה מצווה, ברור שהוא התרומם. כאשר אדם עושה מצווה והוא רואה את עצמו כחלק מקבוצה, כל הקבוצה הזו מתרוממת גם כן (ראו טניה חלק א’ פרק 41). לכן אנו מבקשים שכל כלל ישראל יהיה מחובר ומרומם דרך המצווה שעומדת להתבצע. הרעיון הזה, שמעשיו של אדם יכולים להשפיע על אנשים אחרים בקלל ישראל, נמצא גם בגמורה. הגמורה (ברכות י”ז) אומרת שכל העולם מתקיים בזכות רבי חנינה, ושהרב חנינה מסתפק בקב חרובים מערב שבת אחד לערב. כך גם כאן אנו רואים שכאשר אדם אחד חסכן במה שהוא אוכל, גורם לברכות רבות לאחרים.

הרעיון הזה, של לעשות משהו יחד עם קבוצה, לא אומר שהקבוצה חייבת להיות מעורבת פיזית בזה. זה רק אומר שאתה כולל את הקבוצה במה שהוא עושה.

זהו מושג חשוב בשירות ה׳, שמאחד אותנו כולם. כשכל כלל ישראל עושה משהו עבור כל ישראל, יהיה הגשמה אולטימטיבית של “אהוב את רעך כעצמך.” זו תכונת האופי שה’ רוצה, האחדות של כלל ישראל.  זה קרה למרגלות הר סיני, שם היינו שם כ”כולם לאחד ואחד בשביל כולם.” (איש בלב אחד). זו גם חייבת להיות הדרך שבה אנו ממשיכים לבצע את המצוות גם היום. (מסיבה זו, רבים מהסידורים כותבים שיש לקבל על עצמו את המצווה של “אהבת רעך כעצמך” לפני התפילה היומיומית.

כשאנו מתקדמים ליום השב, חשוב שלא רק נטפל בשכינו בצורה נכונה, אלא גם נכלול אותם במצוות שלנו.

לעיתים קרובות אנשים שואלים, “מה עושים אנשים דתיים כדי להגיע ליהודים מרוחקים או לא משתייכים?” יש הרבה תשובות לשאלה הזו. הרב חיים וולוז’ינר הסביר שאם נלמד תורה בלישמאת וולוז’ין, אפילו יהודי בפריז לא יתגייר לנצרות. זה אומר שכאשר אנו מבצעים מצווה במטרה להרים ולהשפיע לטובה על הסובבים אותנו, הכוונה עצמה יוצרת אפקט גל, שמקרב גם אחרים לה’. ובתמורה, המצוות שהם עושים יעלו עלינו גם כאן בוולוז’ין.