וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל־זִקְנֵי גִלְעָד אִם־מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן יְהֹוָה אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ׃ (שופטים יא:ט) כשעומדים בפני מבחן, אנשים לא רק משננים או עושים "לילות לבנים". רבים גם מנסים לבנות את הביטחון העצמי שלהם. הם משתכנעים שבאמצעות החשיבה הנכונה הם יצליחו בבחינה. האם יש לכך בסיס אמיתי, או שזה רק [...]
“Yiftach said to the elders of Gilad, ‘[Very well,] if you bring me back to fight the Ammonites and G-D delivers them to me, I am to be your commander.’” (Judges 11:9) When facing an exam, people don’t just cram or pull “all-nighters”. Many also try to build their self-confidence. They become convinced that with [...]
AND KORAH CONVENED [ALL THE CONGREGATION] AGAINST THEM, by means of scoffing language: that whole night he went round to all the tribes and tried to win them over: “Do you really think that I care for myself alone? It is only for all of you that I have a care! These men come and [...]
ויקהל עליהם קרח. בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת, כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת, לוֹ הַמַּלְכוּת וּלְאָחִיו הַכְּהֻנָּה" עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ כֻלָּם (מדרש תנחומא קרח ז' – רש"י במדבר טז:יט): חז"ל מספרים לנו שקרח השתמש בליצנות כדי להתווכח עם משה. [...]
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו:לט) השבוע שוחחתי עם אחד מחברי בית הכנסת, והשיחה עברה לעיסוק בנטייה אנושית נפוצה: כשדברים משתבשים, אנחנו מיד שמים לב ומתלוננים. אבל כשהכול הולך כמו שצריך, אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו ומניחים ש"ככה זה אמור להיות." כולנו יודעים שזה לא ריאלי לצפות שהחיים תמיד ילכו בדיוק כפי שאנחנו רוצים. ועם זאת, רבים [...]
“…that you may look upon it…” (Bamidbar 15:39) I was having a discussion with someone from the shul this week and the conversation turned to a common human tendency: when things go wrong, we immediately notice and complain. Yet when things go right, we often take them for granted, assuming that is how it is [...]
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃(במדבר יב:ג) כיצד יכול היה משה רבינו לכתוב על עצמו בתורה שהוא ענו מאד מכל האדם? האם אין זו סתירה מוחלטת לענווה? בחג השבועות חגגנו את קבלת התורה. אמר רב יוסף (פסחים סח:ב): " אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא!" (כלומר, אלמלא התורה, [...]
“And Moses himself was very humble, more so than any other human being on earth.” (Bamidbar 12:3) How could Moshe Rabeinu write in the Torah, about himself, that he was the most humble of men? Isn’t that the very opposite of humility? On Shavuos, we celebrated Kabalas Tatorah. Rav Yosef (Gemara Pesachim 68b) said, “If [...]
“And thou shalt observe the feast of weeks…” (Shemos 34:22) The Yom Tov of Pesach is named “Pesach” for the korbon Pesach. Sukkos is named “Sukkos” for the mitzvah of sukkah. But the name “Shavuos” seems, at first glance, to have little connection to the Torah, the bikurim, or the two loaves of bread which [...]
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ..." (שמות לד:כב) חג הפסח נקרא על שם קרבן הפסח. חג הסוכות נקרא על שם מצוות הסוכה. אך שמו של חג השבועות, על פניו, נראה כבעל קשר מועט לתורה, לביכורים או לשתי הלחם שהובאו בבית המקדש. מדוע נקרא בשם כה משונה? ההסבר הנפוץ הוא שאנו חוגגים את שבעת השבועות של ההכנה שמגיעים [...]
