The Same, Yet Different
...וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ (וַיִּקְרָא כה:לו) …Let your brother live with you (Vayikra 25:36). When the Torah tells us that a person is supposed to love his friend as himself, it uses the word “imach” meaning “together with you.” From this Rabbi Akiva learns (Bava Metzia 62A) that if a person [...]
שוה ושוה: למי זכות הקדימה?
...וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ (וַיִּקְרָא כה:לו) התורה מצווה אותנו להחזיק את אחינו הרש. אבל לא בכל מחיר. הפסוק מדגיש שחיי אחיך חייבים לבוא "עמך". מכאן דורש רבי עקיבא [בבא מציעא סב.] חייך קודמים, שאם לא כן, איננו חי "עמך" אלא במקומך. התורה משתמשת במושג "עמך" גם לגבי עבד עברי. שם דורשת [...]
Is Perfection Possible?
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (ויקרא כג:טו) Seven weeks shall there be complete (Vayikra 23:15) When we count sefira, the Torah demands an aspect of perfection, which it hints to by the use of the word “temima.” On a simple level we learn from this the halacha that according to many [...]
האם ניתן להשיג שלימות?
התורה, כשהיא מנחה אותנו על מצות ספירת העומר, דורשת מאיתנו לספור באופן מושלם. דרישה זו מרומזת במילה "תמימות". המובן הפשוט של דרישה זו היא שהספירה חייבת להיות מושלמת, ולכן צריכה להתבצע כל יום. החטאה של אפילו יום אחד, לפי רוב הפוסקים, גורמת לבן אדם לוותר על ספירה בברכה מכיון שפגם [...]
There are Days, and There are Days
There are Days, and There are Days On the day that you slaughter a shlomim for Hashem…(Vayikra 19:6 ) The Torah tells us that the korban shlomim can be eaten on that day, that night, and the following morning. The Chasam Sofer asks: “Why is it that in our religion [...]
יש ימים ויש ימים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
A Divine Escort
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
ליווי משמים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
Let’s Make a Big Deal
The Gemora in Pesachim (42a) tells us that Rav Masna said “We must prepare the water (for baking matzos) with mayim shelanu.” The people misunderstood and assumed that he meant only “my” water (the Rav’s water) is kosher for baking matzos. The next day there was a line outside Rav [...]
גדלותם של מנהגים, אפילו קטנים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
Pay Your Way To Freedom
Then he shall shave himself, but he shall not shave the nesek; and the Kohen shall quarantine the nesek for a second seven day period. (Leviticus 13:33) וְהִתְגַּלָּח וְאֶת-הַנֶּתֶק, לֹא יְגַלֵּחַ; וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית. (וַיִּקְרָא יג:לג) The Medrash tells us that the letter “gimel” in the word [...]
What & Where To Eat
The pasuk says “zos hachaya” – these are the animals that can be eaten. Rashi explains that we use the expression “chaya” – life – since Jews are attached to life, they were separated from the non-kosher animals, which detract from life. Whereas the Gentiles who are not attached to [...]
האכילה שנותנת חיים
כאשר התורה מנחה אותנו לגבי האסור והמותר בתחום המזון, היא קובעת ש"זאת החיה אשר תאכלו" [ויקרא י"א:ב]. רש"י מסביר את שימוש הפסוק במילה "חיה". מכיון שעם ישראל דבוק לקב"ה, שהוא מקור החיים, הוא צריך לשמור מרחק ממאכלים שפועלים פעולה הפוכה. הנחיות אלו עומדות בניגוד למצבן של אומות העולם, שלא קבלו [...]
Step one—Step Two
The gemora in Megilla tells us that in a leap year we celebrate Purim in the Adar which is closer to Pesach in order that one geula should be next to the other. Obviously, this isn’t just to bunch them together for convenience. There are many references throughout Chazal connecting [...]
The Crown of Wisdom
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) Chazal explain that the reason there is a small alef in the word “Vayikra” is because Moshe Rabbeinu would not enter into the mishkan that he built until he was called. Based on this, Chazal learn that “Any talmid chacham who doesn’t have necessary understanding of what [...]
כתר החכמה והדעת
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) מובא בילקוט שמעוני [ויקרא א:תכ"ט] שהסיבה לכתיבת ה"אלף" המוקטנת [במילה "ויקרא"] הגיעה מחמת מניעה מסויימת מצידו של משה רבינו. משה רבינו סירב להכנס למשכן עד שנקרא אליו. נימוסים אלו מקבלים גיבוי חזק מחז"ל, עד כדי ההצהרה הגורפת: "כל תלמיד חכם שאין בו דעה, נבלה טובה הימנו". כלומר, [...]
The Intensity is Back
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) These are the accounts of the mishkan, the mishkan of the testimony... The mefarshim ask “to what is this a testimony?” and the answer that is given is that after the egel when HaKadosh Baruch Hu removed the His Presence from the Jews, Bnei [...]
ראוים שהאהבה חזרה
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) המפרשים מתחבטים בשאלה על מה בדיוק ״מעיד״ המשכן? הם עונים שקיומו של המשכן ״מעיד״ על פיוסו של הקב״ה והשכנת שכינתו מחדש בתוכינו, לאחר מעשה העגל. הט״ז שואל על נחיצותו של אות זה. הרי, כשקיבלנו את הלוחות השניות, ובושרנו ״סלחתי כדבריך״ - אין לך עדות [...]