יש ימים ויש ימים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
A Divine Escort
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
ליווי משמים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
Let’s Make a Big Deal
The Gemora in Pesachim (42a) tells us that Rav Masna said “We must prepare the water (for baking matzos) with mayim shelanu.” The people misunderstood and assumed that he meant only “my” water (the Rav’s water) is kosher for baking matzos. The next day there was a line outside Rav [...]
גדלותם של מנהגים, אפילו קטנים
הגמרא (פסחים מב.) מספרת על אי הבנה שהתרחשה בעיירה מסויימת. רב מתנה דרש שם ברבים, והבהיר לתושבים שישנו חיוב ללוש את הקמח למצות במים "שלנו". למחרת בבוקר, שורה ארוכה של אנשים התייצבה לבקש מרב מתנה את המים המיוחדים שלו. על אף שסיפור זה מביא חיוך על תמימותם של אנשי העיירה [...]
Pay Your Way To Freedom
Then he shall shave himself, but he shall not shave the nesek; and the Kohen shall quarantine the nesek for a second seven day period. (Leviticus 13:33) וְהִתְגַּלָּח וְאֶת-הַנֶּתֶק, לֹא יְגַלֵּחַ; וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית. (וַיִּקְרָא יג:לג) The Medrash tells us that the letter “gimel” in the word [...]
What & Where To Eat
The pasuk says “zos hachaya” – these are the animals that can be eaten. Rashi explains that we use the expression “chaya” – life – since Jews are attached to life, they were separated from the non-kosher animals, which detract from life. Whereas the Gentiles who are not attached to [...]
האכילה שנותנת חיים
כאשר התורה מנחה אותנו לגבי האסור והמותר בתחום המזון, היא קובעת ש"זאת החיה אשר תאכלו" [ויקרא י"א:ב]. רש"י מסביר את שימוש הפסוק במילה "חיה". מכיון שעם ישראל דבוק לקב"ה, שהוא מקור החיים, הוא צריך לשמור מרחק ממאכלים שפועלים פעולה הפוכה. הנחיות אלו עומדות בניגוד למצבן של אומות העולם, שלא קבלו [...]
Step one—Step Two
The gemora in Megilla tells us that in a leap year we celebrate Purim in the Adar which is closer to Pesach in order that one geula should be next to the other. Obviously, this isn’t just to bunch them together for convenience. There are many references throughout Chazal connecting [...]
The Crown of Wisdom
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) Chazal explain that the reason there is a small alef in the word “Vayikra” is because Moshe Rabbeinu would not enter into the mishkan that he built until he was called. Based on this, Chazal learn that “Any talmid chacham who doesn’t have necessary understanding of what [...]
כתר החכמה והדעת
וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה (ויקרא א:א) מובא בילקוט שמעוני [ויקרא א:תכ"ט] שהסיבה לכתיבת ה"אלף" המוקטנת [במילה "ויקרא"] הגיעה מחמת מניעה מסויימת מצידו של משה רבינו. משה רבינו סירב להכנס למשכן עד שנקרא אליו. נימוסים אלו מקבלים גיבוי חזק מחז"ל, עד כדי ההצהרה הגורפת: "כל תלמיד חכם שאין בו דעה, נבלה טובה הימנו". כלומר, [...]
The Intensity is Back
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) These are the accounts of the mishkan, the mishkan of the testimony... The mefarshim ask “to what is this a testimony?” and the answer that is given is that after the egel when HaKadosh Baruch Hu removed the His Presence from the Jews, Bnei [...]
ראוים שהאהבה חזרה
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת...(שְׁמוֹת לח:כא) המפרשים מתחבטים בשאלה על מה בדיוק ״מעיד״ המשכן? הם עונים שקיומו של המשכן ״מעיד״ על פיוסו של הקב״ה והשכנת שכינתו מחדש בתוכינו, לאחר מעשה העגל. הט״ז שואל על נחיצותו של אות זה. הרי, כשקיבלנו את הלוחות השניות, ובושרנו ״סלחתי כדבריך״ - אין לך עדות [...]
Addition by Subtraction
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שְׁמוֹת לה:ג) You shall not kindle a fire in any of your dwellings on the Shabbos day. The question is asked by all of the commentaries: Why was the prohibition of kindling a flame singled out here, instead of any of the other 38 [...]
הכבוד שבאיפוק
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שְׁמוֹת לה:ג) המפרשים שואלים כאן - למה בחרה התורה במלאכת ההבערה בכדי ללמד אותנו שכל מלאכה נחשבת איסור בפני עצמו ? הרי יכלה התורה לנקוט בכל אחת מהל״ט מלאכות בכדי להבהיר דין זה - מה כל כך מיוחד במלאכת ההבערה ? בעל החתם סופר [...]
The Total CHUR-bin of the Egel
The Chizkuni (31:2) notes that when the Torah introduces us to Betzalel, he is introduced as “Betzalel son of Uri son of Chur”—three generations—yet when the Torah tells us the lineage of Eliav it only mentions one generation “son of Achisomach.” Why was it necessary to mention “Chur” who was [...]
החוֹר בלי חוּר
בעל החיזקוני (31:2) מביא לתשומת ליבנו עובדה מעניינת. כשהתורה מציגה לנו את שני בעלי המלאכה של המשכן, ישנו הבדל בין אופי ההצגה. בצלאל, מוצג עם ייחוס של שלשה דורות (בן אורי בן חור) לעומת אליאב, שמוצג רק עד אביו, אחיסמך. הסיבה לכך, אומר בעל החיזקוני, היא שהמשכן בא לכפר על [...]
זקוק לזקוק
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שְׁמוֹת כז:כ) המדרש [תנחומא:ג] מעיר שעל פי רוב, אנשים משתמשים בשמן יותר צלול למאכל ופחות צלול למאור. ואילו כאן, התורה מכתיבה לנו סדר עדיפויות הפוך. השמן הכי צלול (זך וכתית) היה מיועד למאור, ואולם השמן הפחות ממנו בדרגת הצלילות (זך, אבל לא כתית) [...]